התקשורת הישראלית רגישה במיוחד לרגישויות ולעלבונות הלהט”בים. לכן הסתערה מקצה עד קצה על אמירותיו החובבניות של שר החינוך, הרב רפי פרץ, בעניין טיפולי ההמרה המפוקפקים והבעייתיים.

לעומת זאת, התבטאותו המזעזעת והפוגענית לאין ערוך על “ההתבוללות כשואה שנייה” (כשכוונתו כמובן לנישואי תערובת בין יהודי ללא־יהודי) עוררה הד מועט יחסית לחומרתה. אבל יש בה פגיעה קשה וחשוכה לא רק במיליוני אחינו היהודים בכל רחבי העולם, השייכים למשפחות מעורבות ומעולם לא נכחדו מאיתנו, חס וחלילה, אלא גם במאות אלפי ישראלים, בעיקר בני “נישואי תערובת” מחבר העמים, שעלו לארץ וכבר הספיקו בין השאר לשפוך את דמם למעננו.

בכלל, היחס הנפוץ לנישואי תערובת, גם כשמדובר במשפחות יהודיות, ישראליות ועבריות על פי טבען, מוכיח עד כמה שלטון הרבנות הממושך בחיינו והגדרות מיהו יהודי הרבניות והמיושנות שיבשו את דעת הציבור הישראלי, גם בחלק הליברלי כביכול שלו. אפילו יאיר לפיד טען בשעתו כי הוא נגד נישואי תערובת, וכי היה רוצה שבנו יתחתן עם יהודייה, בלי להבין בכלל לאשורו את העניין. כי בענייני נישואים, העיקר הוא לשמור על הזהות הישראלית והעברית שלנו. על כך צריך להיאבק ולא על הזהות היהודית בהגדרתה האורתודוקסית, הפוסלת פשוט חלק ממשפחותינו.

יש לי אח, רקדן וכוריאוגרף, שהיה פעם ידוע בארץ. שמו שמעון בראון (שם משפחתי הקודם) והוא היה בעל להקת "ג'ז פלוס", שהרבתה בשעתו להופיע בטלוויזיה (בתוכניתו של רלף ענבר). בין השאר הוא עשה את הכוריאוגרפיה לסרט "קזבלן" ואף הופיע בו. אחי, המתגורר בארצות הברית, נשוי לאמריקאית מקסימה, נוצרייה, ויש להם שתי בנות מעולות, שאחת מהן, פסנתרנית ומלחינה, ביקרה בארץ ממש בימים אלה. להגיד שאחי ומשפחתו של אחי כאילו נכחדו מאיתנו ב"שואה שנייה" בגלל נישואיו לאמריקאית אוהבת ישראל זה להגיד דבר תועבה מסית ומטומטם, הפוגע ומרחיק מהעם היהודי מיליוני משפחות באמריקה וברוסיה, שחלקן כבר עלה לארץ מזמן.

מה שצריך הוא בדיוק להפך: לחבק אותם, לאהוב אותם, לראות בהם חלק מאיתנו. לא להגדיר אותם "מתבוללים" שוויתרו כביכול על הקשר שלהם לעם ישראל.

נזכיר, למשל, למען הרלוונטיות המיידית, את הכוכב ג’ובאני רוסו, הזוכה הגדול ב”הישרדות” השבוע, שאיננו יהודי אלא נוצרי. הוא נישא לאשתו בנישואים יהודיים רפורמיים ויש לו משפחה רבת חן, שאין ישראלית ממנה. כולנו ראינו.

נזכיר עוד, אגב “הכחדה”, את בנימין נתניהו, לא פחות, שנישא בשעתו לנוצרייה אמריקאית שהתגיירה; ולבסוף נזכיר את לוסי אהריש המשובחת, שאין ישראלית ועברייה ממנה, ונישאה על פי דרכה לשחקן הישראלי צחי הלוי. האם היא או הוא אבדו למישהו עקב כך? ממש לא, כל עוד לא נרחיק אותם מאיתנו.

וזה עיקר העניין: מה שקרוי בלשון מגנה ומבזה “התבוללות” הוא תופעה שיכולה לפעול נגדנו (נגד העם היהודי והישראלי והעברי) ולצמצם אותנו באופן חמור רק אם נגרש אותם מתוכנו ונרחיק אותם וננכר אותם מאיתנו. לעומת זאת, נישואי תערובת כאלה יכולים לפעול בעדנו ולהרחיב אותנו בהרבה, אם נקרב ונחבק אותם ונטפח את יהודיותם הלא־רבנית ואת ישראליותם ואת עבריותם.

אסור לתת לשום רבנות חשוכה ולשום רב אפל (כגון הרב רפי פרץ) לקבוע מי הם אחינו ומי נכחד מאיתנו כביכול ב”שואה שנייה”. בושה וכתם לאומר, עד שיתנצל.