אנחנו בעידן ההמרה, קובע יִדְעוֹננוּ לענייני הִתנסוּיוֹת והתנשׂאוּיוֹת, בזכות שר החישׁוּך הרברפי, עוד אחד מעשרות מינוייו המשובחים של רה"מ, שבעצמו דבק בכל מאודו בהפעלת ההמרה גם בממשלתו ובפעולותיה. ברצועה הוא ממיר, למשל, את הסטטוס קוו הפסיבי שנקט בסטטוס קוו אקטיבי, להרתעה פוזיטיבית של תושבי העוטף, שאחד מתוך שניים מהם כבר זקוק לסעד ותמיכה פסיכולוגיים (שלא יקבל, כי המדינה לא מכירה במצבם זה). 
אבל נגד נסראללה, שמבקש להראות שגם חיזבאללה, כמו חמאס והג'יהאד, איננו מורתע, רה"מ הוא ממלכתי ומצביא ללא חת. בדיבורים. הייתכן שבקבינט המצומצם בבלפור קודחים עכשיו בשאלה אם הסלמה מכוּונת ברצועה, ממש לפני הבחירות, תועיל או תזיק לנתניהו, בפיתולי התחמקותו מדוכן הנאשמים?

בממשלה, נתניהו המיר מכבר את חברי ממשלתו, מנבחרי ציבור עצמאים, שאפתנים ומלאי תעוזה פוליטית, לזוחלי גחון לקקנים ופחדנים (ועדיין שאפתנים. שואפים לאהבת מנהיגם). הוא המיר את ח"כ עו"ד אמירוחנה (שהוא אכן בר המרה, ברוח חז"לנו והרברפי) מסתם לקקן וחבר של נתניאיר ג'וניור לשר המשפטים ("לא כל חוק צריך לבצע"); את המשפטים המיר לתחבורה בעבור מאבטח חסינותו, הסמוטריץ', נביא המקדש ושלטון ההלכה ("מי שרוצה להביא חצי מיליון יהודים לנגב, לגליל וליהודה ושומרון - צריך להביא תשתיות"), את דודי אמסלם המיר מח"כותו הנאמנה לשר התקשורת ("צריך לגרום לתקשורת להיות מאוזנת... כשמישהו בא בתאגיד ומגחך על רה"מ בחוצפה ובעזות מצח") ואת החינוך המיר מבנט לרברפי הממיר ("התבוללות היא כמו שואה שנייה"). עכשיו הוא מנסה להמיר את השר לביטחון הפנים לשגריר באו"ם, אולי בשל חשש שארדן מנסה להמיר צייתנות בטיפת חשיבה עצמאית. 
אפשר להמיר דת בדת, אמונה באמונה, שקלים בדולרים ונאמנות בנאמנות. ואם בהמרה עסקינן, צריך לזכור שבהמרת ובשינוי האותיות מתקבלת המלה "מִרְמָה", שהיא לכאורה בבסיס האידיאולוגיה המחשבתית של נתניהו האב (והבעל), שאפשר לרמות, לתמרן, להחשיד, להעליל, למחוק, לקרב ולדחות, כל אחד, בכל מקום ובכל זמן; ידידים ואויבים, תומכים ומתנגדים. משהו שהיומשת"פ היה מעדיף אולי להגדירו כ"תחבולות לניצול טעות הזולת" (ורק לא רמייה, שוחד, גניבת הדעת, הסתה, פירוד, ניצול וגניבת הקופה הציבורית ואולי גרוע כמה מונים מזה – ר' חקירות נתניהו־טורס ונתניהו־צוללות, שנבלמו ע"י מנדלבליטו). המרה ורמייה מרה. הֲמְרֶמִיָה.
אבל הכל ממילא בטל בשישים ללא אישורם הבלעדי של "רה"מ האמיתי", הגברת (עדות ניר חפץ, שחשף גיא פלג בערוץ 12) והנתניאיר ג'וניור (מעדויות עובדות המעון בבלפור, שחשף אמיר אורן ב"וואלה"). ואת תובנותיהם הנחרצות של האם־האישה והבן, מנכ"לי רו"ח הקודש, והמסד והבייס הממריץ שלו, לעולם לא יהיה ניתן להמיר בשום הערכות מצב מפוכּחוֹת, שיקולים הגיוניים ואיכויות מקצועיות. 
העובדה: הגברת הצליחה לכופף ולהשפיל את הפרקליטות בהסדר עמה בפרשת המעונות. עובדה: הג'וניור, הילד (28) של כולכם, עם הפה והמקלדת המעוותים, הצליח לעצבן חצי מהמדינה. פינוקיו מרושע, לא שנון או מתוחכם במיוחד; ילד של אמא, לא של כאפות, כי שומרי ראש מסתובבים לידו ומי יעז לגעת בנסיך הירושלמי, שהוא גם טבעוני ומגינן של משפחתו וחיות אחרות. הילד ניצב על משמרתו לטנף ולהשחיר מי שמעז לצאת נגד אבאמא, מרבין המנוח ועד לקרן החדשה. אולי מישהו יואיל לתבוע את הילד לדין על הוצאת דיבה וירוקן את כיסי הוריו?