השבחים שהעניק בנימין נתניהו לנשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי פורסמו אצלנו כפשוטם והחמיצו את הדיון הראוי. זה קרה ביום רביעי שעבר, בבית שגריר מצרים בישראל, ח'אלד עזמי, בהרצליה פיתוח. כ־150 מוזמנים, רובם ישראלים ומיעוטם זרים, הוזמנו לציין מלאות 67 שנים לכינון הרפובליקה הערבית של מצרים. על המדשאה נוגנו "בילאדי בילאדי", ההמנון המצרי, ו"התקווה". השגריר פתח, ואחריו דיבר ראש ממשלת ישראל.
מאז אמר שר הביטחון פואד בן אליעזר על חוסני מובארק, כי ביודעו מי יושב בקהיר, הוא ישן טוב בלילה, לא יצאו מירושלים מילים כה חמות כלפי נשיא מצרי. א־סיסי תפס את השלטון לפני שש שנים, ומאז החלה להתפתח בינו לבין נתניהו הידידות העמוקה. על המדשאה בהרצליה פיתוח דיבר נתניהו על האתגר וגילה את האתרוג. ישראל בהנהגתו מאתרגת באדיקות את נשיא מצרים. שש שנים, ולא שמעתם מילה אחת של ביקורת כלפי קהיר. אין זה תרגיל של נימוס וחנופה, ולא מס שפתיים. המילים היו כנות.
השבתי לידידי שבע הקרבות כי הזמנים השתנו. כיום מתחרים ביניהם מנהיגים וראשי מדינות, מי ישתמש בלשון גסה יותר. סיימנו את השיחה, כל אחד פנה לדרכו, ואני נזכרתי בפתגם הערבי, "אם אינך צריך את הכלב, קרא לו כלב. אם אתה זקוק לו, אמור חאג' כלב".
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל
התרעות פיקוד העורף