אם אני עובר את כל הבוגרים שלך, אחד אחד, שאלתי, אני לא אמצא מישהו ששלחת אותו למשהו שדומה למה שמתואר בימים האחרונים בכלי התקשורת?
עוד משהו. עצמו רגע עיניים ונסו לשאול את עצמכם: לו הייתה ניתנת לו הבחירה, איפה היה מעדיף צעיר הומו לחיות? במושב הדתי שלי, באום אל־פחם, או ברחוב חזון איש בבני ברק? אחרי שהשבתם לעצמכם, נסו להסביר לי איך כל עיתונאי שיושב מול ח"כ דתי־לאומי מרגיש שהוא לא ייצא ידי חובת ראיון אם לא ישאל את המרואיין שלו על טיפולי המרה או על יחסו לטרנסג'נדרים, בעוד שהח"כים מנסור עבאס ועבד אל־חכים חאג' יחיא מזה, ויעקב ליצמן ומשה גפני מזה, מקבלים פטור גורף מהחידון הזה. מוזר, לא? ואולי זה לא שהציונות הדתית אובססיבית ללהט"ב אלא שהעיתונות אובססיבית לציונות הדתית?
זו בדיוק כל סוגיית הלהט"ב על רגל אחת. כל אדם הגיוני, בין שהוא נגד ובין שהוא בעד, בין שהוא פעיל בקהילה הלהט"בית ובין שהוא רב חרדי, יצטרך להודות שמדובר בעניין שולי שמעסיק קומץ קטן יחסית של אנשים. אלא מה? שמרגע שערימה גדולה דיה של עיתונאים מחליטה שעל זה חשוב לדבר עכשיו, אז על זה מדברים עכשיו.
התרעות פיקוד העורף