טיפולי השחרה: זה היה לינץ' פוליטי, מכוער, נמוך, ציני, חסר פרופורציות, חסר גבולות, ובעיקר שקרי. כמעט כל מי שפתח את הפה השבוע ורוקן את אשפת חציו על שר החינוך, הרב רפי פרץ, ידע שדבריו יושבים על אדנים רעועים מאוד; שבין הדמות השחורה, החשוכה וערלת הלב ששורטטה ובין האיש שהעמיד אלפי תלמידים ולוחמים ומפקדים וקצינים אין ולא כלום. יכול להיות שהרב פרץ הוא פוליטיקאי טרי וחסר ניסיון; יכול להיות שהוא נופל היכן ששועלים פוליטיים אינם נופלים; יכול להיות שאם יש לו בעיה בהתנסחות בנושאים שאינו בקי בהם, עדיף לו שלא לדבר, אבל בין זה לבין תיאורו כאיש ששולח הומואים לעבור עינויי גוף ונפש כדי להשכיח מהם את נטייתם - אין קשר, קודם כל משום שהרב פרץ אמר דברים אחרים לגמרי.
 

נתחיל בהשתלשלות העובדתית. "בוא נדבר על הקהילה הלהט"בית", אמרה דנה ויס לרב רפי פרץ, בראיון טוב והגון שערכה איתו. "אני מכבד כל אדם באשר הוא אדם", השיב הרב פרץ, "אני מודה שאני, באופן אישי, אני רב בישראל, והתורה שלנו אומרת לנו דברים אחרים, אבל זה לא אומר שאני מסתובב עכשיו ונותן להם ציונים". "אגב", העירה ויס, "אתה בעד טיפולי המרה? אתה מאמין שאפשר להמיר אנשים שיש להם נטייה כזו?". 
 

"אני חושב שאפשר, אני יכול להגיד לך שיש לי היכרות עמוקה מאוד בנושא החינוך, וגם עשיתי את זה". זה השלב שבו כל צופה שמתעניין בסוגיה נצמד למסך ומבקש לקבל עוד מידע. מה בדיוק עושה הרב פרץ עם אותם הומואים? למה התכוון כשאמר "עשיתי את זה". ויס אכן מנסה לברר. "זאת אומרת, בא אליך תלמיד ואמר 'אני חושב שיש לי נטייה הומוסקסואלית', מה אתה מייעץ לו?". ופרץ השיב: "קודם כל חיבקתי אותו, ואמרתי לו דברים מאוד חמים. אמרתי לו 'בוא נחשוב, בוא נלמד ובוא נתבונן'". ויס ממשיכה לברר: "כשמה המטרה בעצם?".

הפגנת קהילת הלהט"ב בתל אביב. צילום: אבשלום ששוני

 

"המטרה היא שהוא קודם כל יכיר את עצמו היטב, ואז הוא יחליט. אני שם לו את הנתונים, ואומר לו 'שמע, בנקודה הזו אני עוזב אותך, עכשיו אתה מחליט'". למחרת שודר בחדשות 12 עוד קטע מאותו ראיון. המראיינת שואלת בקטע הזה את הרב פרץ אם לדעתו הומוסקסואליות היא נטייה מולדת, ואם לדעתו ניתן להוציא אדם מהנטייה הזו. פרץ משיב בכנות: "התחום הזה הוא לא תחום שאני מספיק מיומן בו כדי לתת לך תשובה על השאלה הזו".
 

אי אפשר לנקות את הרב פרץ מהאחריות לחוסר הבהירות שיצר המשפט הסתום שבא בתגובה על השאלה בקשר לטיפולי ההמרה: "אני חושב שאפשר, אני יכול להגיד לך שיש לי היכרות עמוקה בנושא החינוך, וגם עשיתי את זה". אבל אי אפשר גם לנקות אותנו מההתעקשות שלא לברר איתו עוד קצת למה התכוון, בעיקר כשכל הדוגמאות שהוא מביא, החל מהשורה הבאה, מדברות רק על חיבוק שהעניק למי שפנו אליו ועל שיחות שקיים איתם ולא על שום דבר שמעבר לזה. את המהומה הזו לא יכלה עיתונות רצינית לעורר בלי לברר עם פרץ את העניין היחיד שחשוב כאן: "בעד מה אתה ונגד מה אתה? מה עשית בפועל לתלמידים שפנו אליך להתייעצות?".
 

כי אילו היינו מתעניינים, היינו מגלים אחת משתי אפשרויות. או שהוא שולח הומואים לטבול בשמן רותח כדי להשכיח מהם את נטייתם, ואז יש לנו כאן חתיכת סיפור משוגע, או שהוא משוחח איתם על נפש האדם ומפנה אותם לפסיכולוג, ואז אין פה כלום ושום דבר. ומסתבר שלא היינו צריכים להישאר במתח כדי לקבל תשובה לשאלה הזו. כי רגע אחרי שנפתחו עליו שערי הגיהינום, הסביר הרב פרץ בעצמו, בהודעה שהוציא, שהוא בכלל לא כזה. "לא טענתי שצריך לשלוח ילד או ילדה לטיפולי המרה", הבהיר. אבל כלום לא עזר. כל תוכניות הבוקר המשיכו לאסוף כותרות מתלהמות בתגובה על התמיכה של הרב פרץ בטיפולי המרה, אותם טיפולים שרגע אחרי הפרסום הבהיר שהוא כלל לא תומך בהם. 
 

למחרת, כשהגל המשיך להשתולל, הוא פרסם פוסט מפורט עוד יותר, סיפר שהראיון איתו הוקלט במשך שלוש שעות, ושמהדקות הספורות ששודרו "יצאה כותרת שלא מתכתבת עם המציאות". "כשנשאלתי באופן ספציפי לגבי טיפולי המרה, אמרתי מניסיוני בלבד שכאשר פנו אלי תלמידים מהציונות הדתית וביקשו הכוונה, הפניתי אותם לגורמים מקצועיים, לבקשתם, וראיתי שזה אפשרי. לא אמרתי שאני בעד טיפולי המרה. ממני תלמידים קודם כל קיבלו חיבוק ומילים חמות מאוד... לא כפיתי ואני לא מתכוון לכפות דבר על אף אחד".

פרץ ובנט. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

אם הרב פרץ חשב שהעובדות ישנו משהו, אין זאת אלא שהוא איש תמים וחדש במערכת. פוליטיקאים, עיתונאים, אנשי קהילת הלהט"ב, כולם זינקו ונעצו שיניים בכל הכוח. הזדמנות כזו לא מפספסים. כך מלאו תוכניות הרדיו והטלוויזיה מומחים שהסבירו כמה טיפולי המרה מסוכנים, כמה הם עלולים לגרום לנזק ולהתאבדויות וכמה שר חינוך שתומך בהם הוא איש מסוכן, כל זה, כאמור, רגע אחרי ששר החינוך מבהיר באופן הכי ברור שהוא כלל לא תומך בכל זה. שהוא שוחח עם תלמידים שביקשו לדבר איתו, והפנה אותם, במקרה שרצו בכך, לאנשי מקצוע.
 

בסיפור הזה יש אמת עובדתית אחת. או שיש תלמידים שהרב פרץ שלח אותם לעבור טיפולים קשים ומסוכנים, או שלא. אין תחום אפור. ומרגע שמבינים את זה, צריכה להיות אחת משתי אפשרויות: או שאנחנו, בעיתונות, מוצאים את התלמידים האלה, שעברו את הטיפולים שסיפרנו לעצמנו שהוא מעביר אותם, ואז מוכיחים קבל עם ועדה שהאיש גם שקרן וגם מסוכן לבריות. או שאנחנו לועגים קצת לעובדה שהוא אינו מבין את המינוחים המקצועיים בתחום, ויורדים ממנו, וזו כמובן אשליה.
 

לאף אחד מיריביו של הרב פרץ לא הייתה כוונה לשחרר. לא לקהילה הלהט"בית ולתומכיה. לא לפוליטיקאים, שנמצאים ערב בחירות. וכך, מרגע לרגע, ומפרשנות לטור דעה זה הלך והסלים למקום שבו לעובדות כבר לא הייתה שום חשיבות. באחד העיתונים ראיתי הסברים כאילו פרץ מתכוון להכניס את טיפולי ההמרה - אלה שהוא חזר והסביר שהוא מתנגד להם - למערכת החינוך שעליה הוא מופקד.
 

בעיתון "הארץ" - גם אחרי שהרב פרץ הבהיר שהוא לא התכוון לכלום ממה שמייחסים לו - התפרסמה, תחת הכותרת "מצפייה בפורנוגרפיה לשתיית אקונומיקה: כך נראים 'טיפולי ההמרה' ללהט"בים", כתבה עמוסה סיפורי זוועות על ההוא שנשלח לענוד גומייה על היד ולמשוך בה בכל פעם שהוא חש משיכה לגבר, כדי שירגיש כאב וייזכר כמה רעה המשיכה המינית שלו, ועל כוויות במים חמים ועל חתכים ביד ועל שתיית אקונומיקה. איך זה קשור לרב פרץ? הוא עושה משהו מכל זה? הוא שלח מישהו למשהו כזה? הוא תומך במשהו כזה? הוא הרי שב והבהיר את התנגדותו לכל אלה.
 

הרבה תגובות מתלהמות ומכוערות היו בסיפור הזה, בהן של אנשים שמכירים את הרב פרץ, ששירתו איתו, שביקרו אצלו במכינה, שהתפעלו ממפעלותיו, שמודעים למידותיו, שנתקלו בחניכיו באין ספור מקומות בשירות הצבאי. זו הייתה שעתם הגדולה של הפוליטיקאים הקטנים. התגובה המכוערת ביותר הייתה של שר החינוך הקודם, נפתלי בנט. בנט יודע היטב למה פרץ חוטף את האש. הוא יודע את זה, כי כשהוא היה יו"ר הבית היהודי וישב על הכיסא שעליו יושב כעת פרץ, אותם עיתונאים ואותו אגף ליברלי קיצוני טיווח גם אותו על בסיס קבוע. אבל בנט מנהל עכשיו מאבק על חייו הפוליטיים, ובמצב כזה, כך נראה, היצר להיות הראשון שמזנק על הטרף - גדול. "הדברים שנאמרו אינם מייצגים את מרבית הציבור הדתי־לאומי, שמסתייג מהמלחמה האובססיבית בלהט״בים", כתב בדף הפייסבוק שלו. יש לי הערכה להרבה דברים שעשה בנט בפוליטיקה. הריקוד הזה על דמו של הרב פרץ לא היה שעתו הגדולה.
 

אחרי שקראתי את תיאורי הזוועה וההתעללויות הפיזיות והנפשיות שעוברים מטופלי ההמרה, צלצלתי לרב פרץ. למה התכוונת בדברים שלך לדנה ויס? שאלתי. "לא התכוונתי בשום אופן לכל מה שאני רואה בימים האחרונים", השיב, "חס וחלילה. אני נגד הדברים האלה. אני נגד כל פגיעה. אצלי טיפול המרה זה אם מישהו בא אלי ואומר לי 'אני במצוקה, קשה לי, אני לא יודע מה לעשות, יש לי את התורה, אני מבולבל, הרב, אתה יכול לעזור לי?', אז אני מדבר איתו, אני מחבק אותו, אני אומר לו 'אל תחשוב שאתה יוצא מחוץ לחבורה שלנו, אתה חלק מאיתנו, חלק מהציבור שלנו, מותר שיהיו לך הרגשות כאלה, בוא נדבר עליהן, אם אתה רוצה - אני אעזור לך להגיע לגורמים מקצועיים'".
 

אילו גורמים מקצועיים? שאלתי. "פסיכולוג או מישהו כזה", ענה. תן לי סיפור של בחור אחד כזה שעליו דיברת בראיון, ביקשתי. "תלמיד בא אלי ואמר לי שיש לו הימשכות, וזה מפריע לו, והוא מאוד רוצה להתחתן, והוא מבין שהתורה אוסרת את זה, והוא לא יודע מה לעשות עם זה. אז דיברנו. קודם כל הדבר שהכי חשוב לי זה לקרב. שיידע שיש דברים כאלה". ומה המלצת לו לעשות? תהיתי. "המלצתי לו שיחשוב על הדברים, ואם הוא רוצה, אני אפנה אותו למישהו. בהמשך הוא אמר לי שהוא כבר נעזר במישהו". 
 

"בראיון המדובר", הוא מסביר, "המשפט הבא שלי פירש מה זה אומר ולמה התכוונתי. אני אמרתי בראיון שהכוונה שלי היא שאם תלמיד בא אלי, אני מדבר איתו, ואני מחבק אותו, ואני מקשיב לו, ואני אומר לו 'תבחר, זה בידיים שלך. אם אתה רוצה להמשיך להתקדם בערוץ הזה, אני איתך'". ב־27 השנים שלך במכינה, שאלתי, היו לך תלמידים שידעת שהם הומואים? "כן", השיב, "ולא היה לי אף אחד שהלך למה שמוגדר כטיפולי המרה. לא היה לי, ולא המלצתי, ולא הייתי ממליץ על דבר כזה בחיים. אנשים שיתפו אותי בכל מיני תהליכים שהם עוברים ובדברים שמטרידים אותם. הם רצו ממני בעיקר את התחושה שאני לא מוציא אותם מחוץ לגדר שלנו. אמרתי להם 'אתם חלק מהחבורה, אני איתכם ולא דן אתכם. אני לא איש מקצוע. אני כן רוצה שאנשים כאלה לא ייצאו מחוץ לגדרות שלנו. שלא ירגישו עזובים או נטושים. כנראה הייתה לי מעידה בעניין של הגדרת הביטוי. לא ידעתי שזה ילך למחוזות האלה".
 

אם אני עובר את כל הבוגרים שלך, אחד אחד, שאלתי, אני לא אמצא מישהו ששלחת אותו למשהו שדומה למה שמתואר בימים האחרונים בכלי התקשורת? 

"אין סיכוי בעולם. אין דבר כזה. מזעזע אותי לחשוב בכלל שיש דבר כזה". למה אני מאמין לרב פרץ, הגם שאינני מכיר אותו אישית והשיחה שניהלנו השבוע הייתה הראשונה שלי איתו, מעבר לראיונות שערכתי איתו? בעיקר משום שמהרגע הראשון, על זה הוא דיבר. משום שגם באותו ראיון שהחל את הכל, הפעולות הכי מרחיקות לכת שהוא דיבר עליהן, כמי ש"מטפל" בנערים בעלי נטיות הומוסקסואליות, היו שיחות שהוא עורך עם הצעירים שפונים אליו, והפנייתם - אם הם רוצים - לגורמי מקצוע.
 

ומהמקום הזה, גם ההצגה שלו, בעקבות מכתב ששלח למורים ביום שלישי, כמי ש"חזר בו", הייתה קשקוש מקושקש. הרב פרץ הסביר מההתחלה שה"טיפול" שהוא מאמין בו מתחיל ונגמר בשיחה עם הצעיר ההומוסקסואל, ולכל מה שמעבר לזה הוא מתנגד. במילים אחרות, פרץ לא חזר מהעמדה שלו, הוא חזר מהעמדה שהעיתונות התעקשה להציב אותו בה. 
 

אז איך, לעזאזל, נולדו כל הקשקושים על הטיפולים המסוכנים האלה, שהוא לכאורה תומך בהם? שהרי בואו נודה, שאם היו לרב פרץ תלמידים שעברו טיפולים מייסרים בשליחותו - כאלה ששתו אקונומיקה, שנשלחו לצפות בסרטים מלוכלכים או שהתאבדו בעקבות כל אלה - הייתם שומעים עליהם השבוע. לא מוזר לכם ששבוע שלם לא נתקלנו בכאלה? שלא ראינו איזה אב זועם או אמא רותחת מכעס או תלמיד הומו שלמד אצלו ופותח את סגור לבו?
 

עכשיו, אחרי שסיימנו עם הרב רפי פרץ, בואו נדבר על סוגיית טיפולי ההמרה. אני, כדי שיהיה ברור, אינני מתלהב מכל הטיפולים האלה - בטח לא אלה הכרוכים בפגיעה ובעינוי ממש - אבל ככל שזה תלוי בי, שכל אחד יעשה מה שבראש שלו. אם מישהו נמשך לגבר, שיהיה לו לבריאות. ואם למישהו יש נטיות הומוסקסואליות, ובא לו להילחם בהן, אם בדרך של טיפולי המרה כואבים, ואם בדרך של שתיית מיצוי ג'ינג'ר שלוש פעמים ביום, זה עניינו שלו.
 

ובהיבט הזה, כשהקהילה הגאה - מי שמרביצה בנו את תורת חופש הפרט - נלחמת נגד מי שמבקשים להמיר את נטייתם, היא מפגינה חוצפה שאין כדוגמתה. ובכלל, לא ברור למה מבחינתם של הנאורים, אין בעיה שאדם שנולד גבר יעבור טיפול המרה קשה שאין חזרה ממנו ויהפוך לאישה, אבל יש בעיה בכך שגבר שנמשך לגבר יעבור טיפול המרה, כשלא טוב לו עם עצמו.
 

כאמור, אין לי שום מילה טובה לומר על טיפולי המרה, אבל גיחכתי כששמעתי השבוע את המומחים הרבים נשענים על עמדת משרד הבריאות, השוללת את הטיפולים הללו, כדי ללמד עד כמה הם רעים. בואו אגלה לכם סוד קטן. עמדת משרד הבריאות, שמגובה במסקנות ועדת מומחים מכל גוני הטיפול האפשריים, שוללת גם פונדקאות לגברים. כן, כן, אותה פונדקאות שדורשת קהילת הלהט"ב, זו שתקפה השבוע את הרב פרץ בחמת זעם. אז יכול להיות שעמדת משרד הבריאות היא עניין נזיל שכזה, שכשהיא בצד שלכם היא ראיה לצדק המוחלט, וכשהיא בצד שנגדכם היא שטויות במיץ עגבניות של אנשים מיושנים?
 

שמעתי השבוע באחד מיומני החדשות שיחה עם שני חתני פרס נובל בעניין טיפולי ההמרה, שיחה שאני מודה שלא הבנתי את טיבה. שהרי אם מביאים לדיון על סוגיית טיפולי ההמרה את הפרופ' עדה יונת, למה לא להביא גם את נובאק ג'וקוביץ'? היא זכתה בנובל בזכות ידענותה בחקר הריבוזום, הוא זכה בווימבלדון בזכות מומחיותו בחבטות גב יד, ולשניהם יש אותו קשר לטיפולי המרה.
 

ואחרי שאמרנו את זה, השיחה עם חתן פרס נובל השני, הפרופ' ישראל אומן, הייתה מרתקת. פחות בגלל התפיסה שלו בענייני ההמרה, יותר בגלל התפיסה שלו בענייני חופש הפרט. "בנאדם שרוצה לעשות משהו שהוא לא נגד החוק, והוא לא פוגע באחרים, בנאדם כזה רצונו הוא כבודו", הסביר. "למשל, גבר שרוצה לעבור ניתוח שיהפוך אותו לאישה, אין על זה שום מחאה. אם שר החינוך היה אומר שזה בסדר שגבר עובר ניתוח שיהפוך אותו לאישה, לא נראה לי שהייתה קמה מחאה. מי שרוצה לעבור טיפולי המרה, שיבושם לו. הרי לא מכריחים בני אדם לעבור טיפולי המרה".
 

"הרפואה, והפסיכיאטריה בתוכה", הקשתה עליו המראיינת, "מוכיחה במחקרים שהטיפולים שמנסים לשנות את זהותו המינית של אדם, לא רק שהם לא עובדים, הם גורמים נזק לאדם, ולפעמים גם מביאים לאובדנות... אז מדוע שרבנים יתערבו בזה בכלל?". "הנה הבאתי לך דוגמה שהחברה המודרנית אפילו מברכת על כך שגברים עושים ניתוח והופכים לנשים, זה מכחיש מה שאת אומרת", השיב הפרופ' אומן. "יש לי עיקרון אחד מנחה", חזר ואמר, "והוא שרצונו של אדם זה כבודו. אז אם אדם לא מרגיש נוח בלהיות גבר, ורוצה להיות אישה, שיבושם לו. ואם אדם לא מרגיש נוח בזה שהוא הומוסקסואל, ורוצה להיות הטרוסקסואל, יבושם גם לו". 

"השאלה", המשיכה המראיינת, "אם רבנים הם האנשים שצריכים בכלל לעסוק בנושא הזה, כשהרפואה אומרת שזה גורם נזק...אנשים לעתים הולכים ומתאבדים אחר כך". "יכול להיות שאנשים מתאבדים", ענה, "יכול להיות שהם מתאבדים כשהם הומוסקסואלים... הרבנים הרי לא נכנסים לבנאדם ודופקים לו על הדלת ואומרים לו 'תשמע, אתה צריך לעשות כך וכך', האנשים פונים לרבנים. אם היו פונים אלי, אז הייתי אומר 'תעשה מה שבא לך, אם בא לך לעשות המרה - קדימה'". 


פרופ' אומן. צילום: יוסי זמיר

 

מכירים את הטיעון על האובססיה של הציונות הדתית לעסוק כל הזמן בעניין הלהט"בי? ובכן, כדאי להזכיר שלא הרב פרץ התנדב לדבר על זה, אלא הייתה זו דנה ויס, ששאלה אותו. אבל מעבר לזה, גם קיצוני הקהילה, אלה שסבורים שעד שרבני הציונות הדתית לא ירקדו על משאיות לא יהיה פה שינוי, יתקשו להתווכח עם המציאות.
 

החברה הדתית־לאומית עשתה כברת דרך ארוכה מאוד ביחסה אל הקהילה הלהט"בית, ונוכח העובדה שמדובר באיסור תורה ברור, אל ייקל הדבר בעיניכם. נכון, יש שוליים שאינם צועדים עם המיינסטרים, אבל אילו הייתי מספר לפני 30 שנה לזבולון המר שמחליפו החרד"לי יישב מול עיתונאית ויצהיר קבל עם ועדה שהוא מתכוון לתקצב את ארגון הנוער הגאה, הוא לא היה מאמין למשמע אזניו.
 

עוד משהו. עצמו רגע עיניים ונסו לשאול את עצמכם: לו הייתה ניתנת לו הבחירה, איפה היה מעדיף צעיר הומו לחיות? במושב הדתי שלי, באום אל־פחם, או ברחוב חזון איש בבני ברק? אחרי שהשבתם לעצמכם, נסו להסביר לי איך כל עיתונאי שיושב מול ח"כ דתי־לאומי מרגיש שהוא לא ייצא ידי חובת ראיון אם לא ישאל את המרואיין שלו על טיפולי המרה או על יחסו לטרנסג'נדרים, בעוד שהח"כים מנסור עבאס ועבד אל־חכים חאג' יחיא מזה, ויעקב ליצמן ומשה גפני מזה, מקבלים פטור גורף מהחידון הזה. מוזר, לא? ואולי זה לא שהציונות הדתית אובססיבית ללהט"ב אלא שהעיתונות אובססיבית לציונות הדתית?

ומילת סיום, שאולי הייתה אמורה להיות הפתיחה לכל זה. נניח שלכל אחד מצופי ערוץ 12 היה ביד מכשיר שבאמצעותו היה יכול לסמן בזמן אמת, בלחיצה על כפתור, מה בראיון עם הרב רפי פרץ עניין אותו יותר מכל. כמה מהצופים, להערכתכם, היו לוחצים ברגע שבו הוא נשאל על טיפולי המרה? ובכן, ככל הנראה מספר זעום ביותר. גם כי הסיפור הזה נוגע למספר קטן מאוד של אנשים. גם כי לשאלה זו אין שום משמעות מעשית. הרב פרץ נשאל והתייחס לעמדותיו הפרטיות, ולא לשום דבר שאמור לחלחל אל מערכת החינוך. אלא מה? כיוון שכוחה של הקהילה הלהט"בית רב לה בקרב העיתונאים, מיד הפכה ההתבטאות לכותרת ראשית, ולמחרת בבוקר נמרחה בכל העיתונים.
 

הרב פרץ, למי שלא שם לב, אמר עוד באותו ראיון שהוא בעד סיפוח יהודה ושומרון, בלי מתן זכות הצבעה לפלסטינים. לא משנה אם אתם בעד הרעיון הזה או נגדו, תסכימו שזה סיפור חשוב פי אלף, ובעל השלכות מעשיות פי אלף. אז איך פרשת ההמרה הפכה לעניין היחיד שהעסיק אותנו השבוע? פשוט מאוד. לסיפור עיתונאי אין חיים משל עצמו. הוא הופך לכותרת חשובה אם אנחנו, העיתונאים, מחליטים שהוא כותרת חשובה.
 

אילו הרב פרץ היה אומר שהוא ממליץ לילדי ישראל לאכול שוקולד, וכל העיתונים היו מורחים על השער את האמירה הבלתי חשובה הזו, גם היא הייתה הופכת לשיחת היום. ואילו העיתונאים היו פונים במשך שלושה ימים לכל בעל מפעל שוקולד או לכל שיננית, כדי לבדוק אם וכמה מזיק השוקולד לבריאות ילדינו והשוקולד היה הופך לנושא חם? ואביגדור ליברמן ויאיר לפיד היו מפרסמים בעניינו פוסטים חדים וברורים? וכל זאת אף שעל פי כל קנה מידה סביר זה סיפור שלא מעניין כלב מת.
 

זו בדיוק כל סוגיית הלהט"ב על רגל אחת. כל אדם הגיוני, בין שהוא נגד ובין שהוא בעד, בין שהוא פעיל בקהילה הלהט"בית ובין שהוא רב חרדי, יצטרך להודות שמדובר בעניין שולי שמעסיק קומץ קטן יחסית של אנשים. אלא מה? שמרגע שערימה גדולה דיה של עיתונאים מחליטה שעל זה חשוב לדבר עכשיו, אז על זה מדברים עכשיו.

kalman.liebskind@maariv.co.il