פחות מדקה אחרי שאיילת שקד החלה לנאום בפני פעילי הימין החדש, פרצו הקריאות הקצובות ההן: "הו־הא מי זה בא(ה), ראש(ת) הממשלה הבא(ה)!". איפשהו, עמוק בפנים, שקד בוודאי שאלה את עצמה אם זה אמיתי. התשובה המדהימה היא כן, זה אמיתי. מדובר ברגע מכונן, עוצמתי מאין כמותו. לא, לא מפני שהיא ראשת הממשלה הבאה. נדמה לי שאפשר להמר, ברמה גבוהה של ודאות, שזה לא יקרה בסיבוב הנוכחי. עוצמתו של הרגע טמונה במה שהוא חולל במעון אשר ברחוב בלפור.

שעתיים וחצי קודם לכן פורסם שה"גברת" פנתה למיכל פרץ, רעייתו של "הרברפי" פרץ, והפצירה בה שלא יוותר לשקד על המקום הראשון. זמן קצר אחר כך, בצירוף מקרים מדהים, עלתה ידיעה משלימה, שלפיה בעלה של המפצירה, האדון, מתנגד לשיבוצה של שקד במקום הראשון. ואחרי כל זה, באים הצמד־חמד מהגיהינום, איילת ונפתלי, בסדר הזה, עם "הו־הא מה קרה" שלהם. כאילו כלום. בין העיניים של הזוג המלכותי מבלפור. נדמה לי שלא כדאי לקנא בלילה שעבר אתמול על ראש הממשלה, ועוד בלי שמפניה.

כמו פטריית רעל עיקשת, הם חזרו. הרי רק לפני חודשים ספורים, במוצאי הבחירות האחרונות, נקברו השניים קבורת חמור, ומקום קבורתם לא נודע. כמה מתוק היה הלילה ההוא שבו התברר שהם נשארו בחוץ, מוטלים למרגלותיו של אחוז החסימה. איזה אושר. כעבור חודשיים הומר האושר בבעתה גדולה, כשהתברר שבלעדיהם אין לנתניהו ממשלה והוא נאלץ להיגרר לבחירות חדשות, קשות יותר, גורליות יותר. 

עכשיו הוא מקבל את הצמד־חמד הזה מחדש, רק טורבו. לא סתם הוא מתנגד לשיבוצה של שקד במקום הראשון. גם הוא יודע לקרוא סקרים. שקד מקלפת מהליכוד 2־3 מנדטים ומורידה אותו אל מתחת לבני גנץ. אף תסריטאי הוליוודי, או בוליוודי, לא יכול היה להעלות בדעתו תסריט שכזה.

צריך לפרגן לשני אלה. בניגוד למקובל בפוליטיקה הישראלית, הברית בנט־שקד, שהפכה אתמול לשקד־בנט, שרדה את מספידיה. הוא הזניק אותה קדימה, היא פרגנה לו מאחור. הוא גרר אותה להרפתקת ריסוק, היא כעסה, אבל לא שברה את הכלים. הוא עשה חישוב מסלול מחדש, קיבל אחריות ופינה את המקום. בלי סכינים, בלי איומים, בלי פיצוצים. עכשיו הוא עומד בשולי הדרך ומריע לה. צריך עוצמה פנימית כדי לבצע ויתור כזה. נפתלי בנט, שלקה במהלך הקריירה שלו פעמים לא מעטות בילדותיות ובחוסר אחריות, התבגר. היא הייתה שם לצדו, עכשיו הוא שם לצדה.

הם הבהירו במפורש - אם איחוד, אז רק בראשותה. עם כל הכבוד ל"רברפי", כן? עכשיו אמורים הסקרים לעשות את העבודה. אם המגמה תימשך, ויתברר שהיבול תחת שקד גדול משמעותית מאשר תחת פרץ, בסופו של דבר זה יכריע. אם גם עוצמה יהודית תצטרף, הגוף החדש הזה עלול להיות גדול מסך חלקיו. 

אלה חדשות טובות ורעות לנתניהו. טובות, כי הימין לא יאבד קולות. רעות, כי הימין הזה יכלול את צמד הנודניקים האלה, חמושים בלא מעט יצר נקמה ומשוחררים מהתחייבויות עבר. הוא לא יכול לסמוך, למשל, על הצבעתם בנושאי חסינות והתגברות (מנהלית ומעין־שיפוטית). הוא לא יוכל להרשות לעצמו להדיר את רגליה של שקד ממטוס ראש הממשלה. הוא עוד ייאלץ להעמיד את המטוס הזה לרשותה. החברים בשמאל יכולים רק להביט ולקנא. כל הסימנים מצביעים על כך שהימין הולך לאיחוד גדול, או כמעט גדול. בדיוק ההפך מהשמאל. בצד ימין רוצים לנצח. בצד שמאל רוצים ליהנות. זה ההבדל כולו.