מאז 2002 תקציבו של המוסד החל לתפוח. נראה שמגמה זאת ממשיכה ביתר שאת

ארגוני הביון של ישראל הפכו בעשור האחרון לעתירי טכנולוגיה אך גם לזוללי כוח אדם ותקציבים, כשמעטה החשאיות שאופף אותם מקשה על הבקרה והפיקוח

יוסי מלמן צילום: ללא
יוסי כהן ראש המוסד
יוסי כהן ראש המוסד | צילום: מרק ישראל סלם
3
גלריה
התקציב של כל אחד משני הארגונים הוא כ־4 מיליארד שקל. ראש השב"כ נדב ארגמן, צילום: הדס פרוש, פלאש 90
התקציב של כל אחד משני הארגונים הוא כ־4 מיליארד שקל. ראש השב"כ נדב ארגמן, צילום: הדס פרוש, פלאש 90 | התקציב של כל אחד משני הארגונים הוא כ־4 מיליארד שקל. ראש השב"כ נדב ארגמן, צילום: הדס פרוש, פלאש 90

אין ספק כי המוסד והשב"כ הם ארגונים מקצועיים מהטובים בעולם. תרומתם לביטחון הלאומי של ישראל - סיכול טרור פלסטיני, גילוי מרגלים, מאבק חשאי באיראן (בראש ובראשונה חשיפת תוכנית הגרעין שלה וסיכולה), בחיזבאללה ובארגוני הג'יהאד העולמי - אינה מוטלת בספק. ובכל זאת, כדי לבדוק אם יש במערכת הביטחון בכלל וגם אצלם שומן מיותר, מן הראוי היה שהפיקוח והבקרה יהיו הדוקים יותר.

ב־2014 עמד תקציב המשרד המדולדל על כ־10 מיליון שקל. ב־2015 החליטה הממשלה על ניהול המערכה נגד ה־BDS  והדל"ג והפקידה את המשימה, שמשרד החוץ היה יכול היה לעשותה, אם בכלל צריך אותה, בידי המשרד והשר ארדן. מאז נסק תקציב המשרד לסכום הבלתי נתפס של כ־300 מיליון שקל.

ה־BDS כתמנון חובק עולם. גלעד ארדן, צילום: אבשלום ששוני
ה־BDS כתמנון חובק עולם. גלעד ארדן, צילום: אבשלום ששוני | ה־BDS כתמנון חובק עולם. גלעד ארדן, צילום: אבשלום ששוני

על אף סירובה להתראיין הסכימה וואקנין־גיל למסור תגובה קצרה: "המשרד עבד ועובד בצורה נקייה לחלוטין - חוקי, אתי, אך חכם ויצירתי. לא משהו שכל קמפיינר טוב לא עושה. צר לי על התדמית שיצאה לו - שלא בצדק. לא נלחמנו בחרמות ולא באנשים. נלחמנו בתופעה קשה יותר של דה־לגיטימציה לישראל. החרמות והכיבוש זו פסאדה. מי כמוך יודע שאין לי דבר נגד הבעת דעה - על זה נלחמתי כצנזורית. אבל כשתוקפים לי את הבית - זה משהו אחר. הייתי עושה הכל שוב מההתחלה, עם אותו שר ובאותה הדרך. אין חרטות".

[email protected]

תגיות:
שב"כ
/
המוסד
/
BDS
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף