"מאמי, אחי הזמין אותנו לארוחת ערב אצלו. הודעתי לו שאנחנו באים. תן לי את הסלולרי שלך, לרשום את זה ביומן. אני מזהירה אותך לא להבריז".
רף הדרישות שלה עולה בהתמדה מדאיגה בשבע השנים האחרונות. מאדם שדיבר 132 מילים ביום ממוצע ב־2012, שרובן היו "סבבה", "אם מתאים לך, אז מתאים גם לי", "אני רק רוצה שתהיה מאושר", "אין לי שום דרישות ממך, זולת אחת: אל תגרום לי לא להאמין בך" - בשנת 2019 היא הפכה למג"ד, ללא שום קורס פיקודי, אפילו לא קורס מ"כים. פשוט מבלי שאתעמק בסוגיה כי אני טרוד בשגרע, נוצרה המציאות הזו. איני מחליט על כלום, אני רק טרוד בביצוע.
המטפלות הפיליפיניות אינן אלימות, הן חיות בחברה הסגורה שלהן, ולא מפריעות לאיש. זה לא דומה למצבם של הפליטים האריתריאים והסודנים, שחלקם התארגנו כאן בארגוני פשע והשתלבו בסצינת הפשע המקומית. אם הן חומלות על הנזקקים שלנו, אפשר היה לחמול עליהן ועל ילדיהן שנולדו כאן.
אלה החיים שלי נכון לעכשיו.
התרעות פיקוד העורף