לאחר עיכובים ותקלות של כמה שנים הכריזה מערכת הביטחון כי סיימה בהצלחה את סדרת הניסויים לבדיקת הכשירות של מערכת חץ 3, המיועדת ליירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספרה. הניסויים שנמשכו עשרה ימים וקדמו להם הכנות של חודשים, התרחשו באתר שיגור לוויינים של ארה"ב באי קודאק באלסקה. הניסויים התקיימו בשיתוף פעולה ישראלי אמריקאי וכך גם פיתוח המערכת.

טיל חץ 3 הוא פיתוח ישראלי של התעשיות הביטחוניות בהובלת התעשייה האווירית. הוא מיועד ליירט טילי שיהאב איראניים, גם כאלה שיישאו ראשי חץ גרעיניים. כידוע, אין עדיין לאיראן נשק גרעיני. טיל המטרה המדמה את השיהאב שוגר בניסויים ממטוס F-16 של חיל האוויר הישראלי. המכ"ם שזיהה ועקב אחר הטיל בניסוי דומה למכ"ם אמריקאי, אם כי פחות מתקדם, שמוצב בבסיס נבטים בנגב.


ניסוי חץ 3

לדברי מנהל תוכנית "חומה" של מערכת הביטחון האחראית על מערכות החץ, משה פתאל, "גם למכ"ם הישראלי 'אורן ירוק' יש יכולות המסוגלות לבצע את המשימה". השימוש במכ"ם האמריקאי יהיה בעת מלחמה לגיבוי ושיפור יכולות היירוט.

תיעוד הפגיעה. צילום: דוברות משרד הביטחוןתיעוד הפגיעה. צילום: דוברות משרד הביטחון

יודגש, כי חץ 3 הוגדר כמבצעי ונכנס לשימוש בחיל האוויר, עוד לפני שהיה כזה. למעשה, רק הלילה, הניסויים באלסקה מעניקים לו את חותמת הכשירות המבצעית, אך גם זו עדיין מוטלת בספק. אין דומה ניסוי בתנאי מעבדה, יהיה המוצלח ביותר, למבחן אמיתי בזמן מלחמה.

לדברי פתאל ובועז לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית, הניסויים אירעו מחוץ לאטמוספרה בגובה רב מאוד. האטמוספרה היא בגובה של 80 עד 100 ק"מ, אולם יודגש כי המטוס המשגר את הטיל המדמה יכול לשגר אותו לגובה של 12 או 13 ק"מ. לכן הוא משגר את הטיל שיש לו מנוע שנועד להאיץ אותו לגובה שיעבור את האטמוספרה. הטיל המדמה, גם אם עלה לרום של מעל לאטמוספרה - יש לו מגבלת מהירות, הוא יכול להגיע למהירות של 3900 מטר לשנייה - השווה למאך 11-12-שהיא מהירות השיהאב 4, הטיל האיראני שעדיין נמצא בפיתוח, הדגם החדיש של הטיל האיראני.

גם אם טיל המטרה מצליח לדמות מסלול בליסטי של טיל שיהאב, מהירותו פחותה. חץ 3 אמור לעבור את שכבת ההגנה האווירית הרביעית של ישראל. מתחתיו יש את כיפת ברזל שמיירטת רקטות עד למרחק של 70-60 ק"מ לגובה של 3-2 ק"מ, וקלע דוד (שרביט קסמים) המיועד ליירט טילים לגובה של 6-5 ק"מ.

חץ 2 שפיתוחו החל בשנות ה-90 של המאה הקודמת לאחר שיגור הטילים העיראקיים לישראל, אמור ליירט טילים ממשפחת הסקאד למרחקים של 70 ק"מ וגובה של 70 ק"מ. כאמור, חץ 3 היא מערכת ההגנה האווירית היחידה של ישראל המיועדת ליירוט טילים בליסטיים אל מחוץ לאטמוספרה. ישראל וארה"ב אינן מוסרות נתונים על מאפייני חץ 3 וביצועם. אך לפי הערכות שונות, הם יוכלו ליירט טילים למרחק של 200-150 ק"מ, לפי הערכה זו - הרחק מגבול ישראל, במדבר בירדן, ובגובה של יותר מ-100 ק"מ.

אף שמנהלי חומה מסרבים למסור נתונים על יכולות הפיתוח של חץ 3, ההערכה היא שהן מסתכמות בקרוב לכ-3 מיליארד דולרים, כש-75 אחוזים מסכום זה, מקורם במימון אמריקאי נוסף לסיוע הצבאי השנתי. עלות הייצור של טיל בודד של חץ 2 היא שלושה מיליון דולרים וההערכה שהעלות של חץ 3 שהוא קטן ומשוכלל יותר - היא 2.5 מיליון דולר. עם כל הכבוד להישגים הטכנולוגיים המרשימים של מערכת הביטחון, צריך לקוות כי היא תצליח למצוא מענה טכנולוגי ומבצעי ליירוט פגזי מרגמה ובלונים מהם ממשיכים לסבול תושבי הדרום.

איראן מהווה את האיום הגדול ביותר על ישראל, אך האיומים היומיומיים, ההטרדות וההצקות הן מצד חמאס בעזה, ולכך מתקשה מערכת הביטחון למצוא תשובה, מה גם שהדרג המדיני אינו עושה די לקידום הסדר שהוא אפשרי.