מצד אחד, חוסר לב, תוקפנות ורשעות, ומצד שני, חרחורי מלחמה

חודש וחצי לפני הבחירות נדמה ש“שלטון ימין” לא ייתן לנו להיפטר ממנו (לטובת “שלטון שמאל” מסוכן מאוד כשלעצמו), בלי שימוטט עלינו תחילה את הבית או חלק ממנו

מנחם בן צילום: ללא
קיאן וקתרין אסטה עם חבריהם מחוץ לבית הדין לעררים
קיאן וקתרין אסטה עם חבריהם מחוץ לבית הדין לעררים | צילום: אבשלום ששוני
2
גלריה
הריסת בית בצור באהר. צילום: רויטרס
הריסת בית בצור באהר. צילום: רויטרס | הריסת בית בצור באהר. צילום: רויטרס

היחידים במערכת הפוליטית שבאו לגונן על הפיליפיניות וילדיהן העברים היו שניים: האחד, וזה טבעי ומתבקש, הוא ח”כ ניצן הורוביץ המשובח, מנהיג המחנה הדמוקרטי החדש, והשני, מפתיע מאוד לטובה, הוא הרב רפי פרץ, שמול כל החושך הכהניסטי המאיים להשתלט על הבית היהודי ומול סמוטריץ’ שתומך בגירוש, פנה לשר הפנים וביקש “לשקול בכובד ראש את השארת הילדים שנטמעו בארץ” ואת אמותיהם. וכמו כן, שיבח את עבודת הקודש שעשו בתי הספר הישראליים שקלטו אותם ועברתו אותם. כמה יפה, כמה חכם, כמה נפלא. לעומתו, איילת שקד תומכת בגירוש. אתם יודעים, הבושם הפשיסטי ההוא.

תגיות:
איראן
/
ילדים
/
פלסטינים
/
עובדים זרים
/
גירוש
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף