אני לא מבינה עדיין מה זה שצילם ראה, ומה חושב עלי באמת זה שאמר שזו התמונה שהכי "מדברת". אבל אני מנסה לשחרר בעיקר את מה שאני חושבת על עצמי, זה מצליח לי הרבה יותר מהיכולת לשחרר את מה שאנשים אחרים חושבים עלי. במיוחד לאחרונה, ובפרט שגיליתי שיש אנשים שחושבים עלי דברים לא טובים בכלל, כי ככה יצא. אולי זה יקרה לי בגיל 60.
היה קל להצטלם ולהרגיש בדיוק כמו פעם. ובעצם, פעם הרגשתי ממש רע עם עצמי. אולי כדאי לכתוב את המשפט הזה מחדש. היה קל להצטלם ולהרגיש שלא ממש משנה מה ייצא, אני באה הפעם בטוב, ואין לי מה להסתיר. עדיין היה הרבה יותר קשה לשבת מאחורי הקלעים ולהביט בתוצאות הלא ערוכות או מעובדות, אלה שמשקפות את כל האמת בפרצוף, תרתי משמע. קצת כמו להביט במראה בבוקר מול תאורת פלורוסנט לבנה ששורפת בעיקר את העיניים. אז אני באמת נראית אחרת ממה שחשבתי, לא שזה טוב או רע, לא שזה שונה בעיני מי שמביט עלי ואוהב אותי וסביר להניח שחושב עלי דברים אחרים לגמרי ממה שאני חושבת על עצמי. אולי אני פשוט רואה את עצמי בפעם הראשונה בלי פילטרים, על כל המשתמע מכך. שזה מרגש אבל גם מפחיד ממש.
התרעות פיקוד העורף