עם ידיד כמו טראמפ לישראל בבית הלבן, לוועידת הנשיאים היהודיים אין כמעט אפשרויות פעולה. עם קהילה יהודית, שהרוב הגדול, המכריע והמוביל בה הוא ליברלי, דמוקרטי ואנטי טראמפ, ארגון הגג היהודי הוותיק גם לא יכול לעשות הרבה, אם בכלל. זאת המסקנה והתגובה המתבקשות לידיעה שנבחר ונתמנה מנכ"ל חדש לוועידת הנשיאים היהודיים.

עם משבר מתמשך, חמור ומעמיק ביחסים בין ישראל לחלקים הגדולים בקהילה, כמעט חסר תקדים בהיקפו ובביטוייו הביקורתיים כלפי ישראל, גוף כמו ועידת הנשיאים נראה כמו יצור ארכאי, שקיים רק מכוח השגרה ותנאי הנוחות שמרגישים חבריו.

עבור הארגון עצמו חילופי הגברי בראשותו הם שינוי מרענן, שצריך וחייב היה לקרות זה מכבר. מלקולם הונליין מכהן כמנכ"ל הוועידה 34 שנים. אין ארגון יהודי בארה"ב שבראשו עומד מנהל עם ותק כזה. הונליין איננו, ולא היה כבר מזמן, מנכ"ל במובן המקובל של המונח. הוא מזוהה ומתנהג כממונה היחידי על הוועידה, ומי שקובע לבדו לא רק את סדר יומה, אלא גם מי שהחליט מי יהיו יושבי הראש שלה.

אין עוררין שכישורי ההנהלה שלו שמרו על קיומה. עם זאת, אין ויכוח שהוועידה הפכה בשנים האחרונות לאחוזתו הפרטית. הוכחה חותכת לתחושת הבעלות הבלעדית שיש לו על הארגון היא העובדה שהוא לא פרש ולא עזב את ראשות הארגון. הוא נשאר לצדו של המנכ"ל החדש כיועץ ועוזר. "אני שמח שאעבוד איתו בשנים הבאות", כתב הונליין בהודעה לעיתונות. 

טראמפ. עם ידיד כזה לוועידה אין הרבה מה לעשות. צילום: רויטרסטראמפ. עם ידיד כזה לוועידה אין הרבה מה לעשות. צילום: רויטרס


עצם הבחירה והמינוי של המנכ"ל החדש, וויליאם דארף, הוא חידוש בנוף היהודי המאורגן. דארף (51) הוא סגן נשיא מטה הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה ומנהל משרד הארגון בוושינגטון. בכירים יהודים בניו יורק ציינו את כישרונותיו, וראש ארגון יהודי שיבח את דארף כ"יעיל". החידוש הוא שדארף בא מהמחנה הרפובליקני - זהות אידאולוגית לא מקובלת ולא אהודה במיוחד בקרב הרוב בקהילה. הוא היה פעיל מרכזי בקמפיינים של מועמדים רפובליקנים, ביניהם ג'ורג' בוש האב, וכיהן כסגן מנכ"ל הקואליציה היהודית הרפובליקנית. הבחירה בו נתנה אישור רשמי לכך שוועידת הנשיאים היא ארגון ימני. לא בטוח שכל נציגי הארגונים המיוצגים בוועידה אוהבים את זה, אבל הונליין החליט.

"דארף הוא איש מוכשר, אבל זאת שערורייה שהונליין נשאר בראשות הוועידה. שום ארגון בריא לא היה עושה זאת. המשמעות היא שהונליין ימשיך לקבוע את סדר היום ופעילות ועידת הנשיאים, ודארף יהיה דמות סטטיסטית וישמש פה להונליין. אף ארגון יהודי באמריקה לא היה מרשה לעצמו מעבר כזה וחלופי גברי כאלה בהנהלה. גם ועידת הנשיאים צריכה הייתה להתנגד", אמר בשיחה עמו הרב אריק יופה, מי שכיהן שנים רבות כנשיא התנועה הרפורמית.

מנהיג יהודי שכיהן בעבר כיושב ראש ועידת הנשיאים אמר כי "חשוב יותר שינוי מהפכני בסדר היעדים והעדיפויות של הארגון הוותיק, אפילו לפני בחירת  מנכ"ל חדש. הייתה עכשיו הזדמנות למנות מנכ"ל בלי זהות מפלגתית, אבל הונליין דאג בראש ובראשונה לשמור ולשמר את האופי הימני המובהק שהוא נתן לארגון וטיפח בקנאות".

סימור רייך, שכיהן בעבר כיו''ר הועידה, אמר בשיחה עמו כי "דארוף נראה בחירה טובה. אני רק מקווה שהוא יוכל לפעול ולתפקד בעת שהונליין נוכח ומורגש בחדר סמוך".

ועידת הנשיאים היהודים נוסדה בשנת 1956 ביוזמת נחום גולדמן, הנשיא המיתולוגי של התנועה הציונית. תפקידה היה לייצג את הארגונים היהודיים המרכזיים בקהילה כגוף מלוכד מול וכלפי הממשל. במהלך השנים עמדו בראש הועידה אישים יהודיים מפורסמים, מקובלים כמנהיגי הקהילה. הידוע מהם היה אלכסנדר שינדלר, המנהיג הבלתי נשכח של התנועה הרפורמית. יושבי ראש שהעניקו כבוד ומעמד של השפעה לארגון היו רון לאודר, ג'יימס טיש, מורטון  צוקרמן וסימור רייך. בשנים האחרונות, שמות יושבי הראש אינם ידועים  בקהילה.

בשנים שעברו, חברי הוועידה וראשיה היו מוזמנים לבית הלבן  לפגישות עם הנשיאים, מה לא קרה כבר שנים. מעמדה של ארגון הגג הוותיק נחלש בשנים האחרונות והשפעתו ברחוב היהודי זניחה. "קיומה ופעילותה של ועידת הנשיאים היו ביטוי וגילוי של אחדות הקהילה. בעת כהונתו של אלכסנדר שינדלר כיו"ר, הוועידה נחשבה לארגון היהודי החשוב ביותר בארה"ב. בשנות ה-70  היהדות באמריקה עדיין הייתה מאוחדת ביחסה לישראל ובנושאים אחרים. אנחנו יותר לא מאוחדים, קיים פילוג עמוק בין הימין לשמאל בקהילה, גם ביחס לישראל וגם לגבי בעיות פנים אמריקאיות. המשמעות היא שוועידת הנשיאים איננה יותר הארגון המרכזי בקהילה כפי שהייתה בעבר. הוועידה הייתה ביטוי לאחדות. היא כבר לא כזאת", טוען אריק יופה.