לפני 49 שנים, ב־7 אוגוסט 1970, בשעה 23:59, נכנסה לתוקפה הפסקת אש בין ישראל למצרים בתיווכה של ארצות הברית. בכך באה לסיומה מלחמת ההתשה בחזית המצרית שהחלה, פורמלית, ב־8 במרץ 1969. האבידות שלנו הסתכמו ב־367 הרוגים, חיל האוויר איבד 15 מטוסים, וחלק מהטייסים נלקח בשבי. אני מעוניין להתמקד בנקודה מהותית אחת הקשורה להפסקת האש שהשפיעה אחר כך על מלחמת יום הכיפורים. הנקודה החשובה ביותר בהסכם הפסקת האש הייתה "הקפאת המצב". כלומר, החל מחצות של 7־8 באוגוסט אסור היה למצרים להזיז שום טיל קרקע־אוויר ממקומו, או כל מערכת נשק אחרת. הסבר קצר: מאז חודש יוני 1970 עשו המצרים מאמץ אדיר, בסיוע רוסי פעיל, לקדם טילי קרקע־אוויר לאזור התעלה, למרחקים של כ־30 קילומטרים ממערב לה, במטרה למנוע את חופש הפעולה של חיל האוויר שלנו במרחב תעלת סואץ.

לקראת חצות 7־8 באוגוסט (יום שישי־שבת) התמונה הייתה זאת: במרחק של כ־30 קילומטרים ממערב לתעלה הייתה רק סוללה אחת של טילי קרקע־אוויר, ועשרות סוללות דמה (לא אמיתיות). במרחק של קצת למעלה מ־50 קילומטרים היו שני ריכוזים של עשרות סוללות טילים. האמריקאים היו צריכים לפקח על קיום ההסכם, וליבתו: שהמצרים לא יקדמו טילים לאזור התעלה מתוך אותם ריכוזים המרוחקים למעלה מ־50 קילומטרים ממערב לתעלה. גולדה מאיר, ראשת הממשלה, עמדה להודיע לעם ישראל ברדיו, ביום שבת, 8 באוגוסט, על הפסקת האש.

ביום שבת, 8 באוגוסט, תורן ההתראה בבור של חיל האוויר הוא סגן יואב דייגי, הידוע כ"פישי". הוא ראש המדור המצרי במודיעין חיל האוויר. השעה 15:00. פישי מקבל מיחידה 8200 דיווח על פעילות קצרצרה של מכ"מ המשרת סוללת טילי קרקע־אוויר מסוג סא־2; ולאחר זמן מה עוד דיווח דומה. יחידה 8200 אינה יכולה לאתר את המיקום של המכ"מים. פישי עושה חישובים, מדווח לכל הגבוהים בחיל האוויר. בחיל האוויר שוקלים לבצע גיחת צילום, אך הדבר בלתי אפשרי בגלל עננות. אז מה קורה כאן? פישי מעריך שייתכן שהמצרים מקדמים טילים לתעלה.

השעה 17:00. "יש לך טלפון מראש אמ"ן", מהאלוף יריב, אומרים לפישי. "פישי, אתה בטוח שהמצרים מקדמים טילים לתעלה?" שואל יריב המכיר היטב את פישי וידענותו. אותו רגע חש פישי שגורל הפסקת האש מוטל על כתפיו. הוא לא יכול להתייעץ עם אף אחד ולמעשה הוא המומחה מספר אחת בחיל האוויר לנושא הטילים. הוא הבין שזהו רגע שבו אסור לו להסס, אלא להשיב מיידית ובהחלטיות. "כן, אני בטוח", הוא השיב.

יריב לא התחיל להציק לו בשאלות, אלא אמר: "תודה פישי, ותמשיך לעקוב". הוא סגר את הטלפון, וטלפן לרמטכ"ל, בר לב. עוד שלוש שעות גולדה מבשרת לעם ישראל השמח כי ישנה הפסקת אש, וכבר היא מופרת. כל הפניות שלנו לאמריקאים לפעול להחזרת הטילים העלו חרס, וחיל האוויר שלנו היה עייף וחלש מכדי לנסות לבלום את קידום הטילים.

העיקר הוא: מערך הטילים המצרי נפרש באזור התעלה, והוא זה שמנע את חופש הפעולה האווירי שלנו בתחילת מלחמת יום הכיפורים ואפשר את הצליחה המצרית.