הממשלה "הכי ימנית בתולדות המדינה" כיהנה ארבע שנים. ועתה היא מכהנת כממשלת מעבר. אם יש לה הישגים בתחום המשילות והריבונות ביהודה ובשומרון - הם לא ניכרים לעין בלי מיקרוסקופ משוכלל. הבטחות ממוחזרות לאלפי יחידות דיור, ההצהרות גבוהה־גבוהה של מרכז הליכוד על "סיפוח ההתיישבות היהודית", שוודאי מתויקות באיזה ארכיון במצודת זאב. כל הצעות החוק להחיל את החוק על "ירושלים רבתי", על גוש עציון, על מעלה אדומים - הסתיימו בשום דבר. 
 

גם אכיפת החוק על בנייה בלתי חוקית של ערבים בשטחי C רופסת עד נלעגת. רק לאחרונה הלבינה הממשלה 715 בתים ערביים שנבנו שלא כחוק. המינהל האזרחי גורר רגליים במקרה הטוב, עוין ליהודים במקרה הרע. אבל ברוב המקרים ההחלטה אינה שלהם אלא של ראש הממשלה. חאן אל־אחמר כבר אמרנו?

אבל בסוגיה אחת הרפיסות, היעדר המשילות וההתחמקות מהחלטה הם מקוממים ממש: הנגשת מערת המכפלה לנכים. נכה - יהודי או ערבי - המרותק לכיסא גלגלים אינו יכול להיכנס אל מערת המכפלה. מדרגות רבות יש שם, אבל אין מעלית. אין מעלון. אין כמובן שום בעיה תקציבית. הכסף הוקצה ושוכב במשרד לשירותי דת. צריך רק אישור לביצוע.
 

דיונים רבים התקיימו על כך בכנסת, במליאה ובוועדת החוץ והביטחון. באוקטובר 2018 היה דיון כזה בוועדה, ודיון מעקב התקיים לפני כחודשיים. ראש המינהל האזרחי תא"ל בן חור אחוות אמר בוועדה (ימים אחדים לפני שסיים את תפקידו) כי משא ומתן בסוגיות המערה מתקיים כבר זמן רב. הוא אישית מקיים מו"מ כזה מול מי שהוסמך בידי הרשות הפלסטינית לטפל בסוגיה. והתהליך הזה הביא "להרבה מאוד הישגים". כשהחל לפרט את "ההישגים", קשה היה להחליט אם לבכות או לצחוק: "הקמת אוהל לאוכל, קירוי ששודרג לפני ארבע שנים ועכשיו רוצים להחליף אותו" (כי יריעות הברזנט העלובות והפלסטיק שסככו על בית הכנסת בחצר הפנימית התפוררו, ושוב חודר הגשם). 
 

כששמע ראש המינהל האזרחי את דרישות חברי ועדת החוץ והביטחון לפעולה מיידית להנגשת המערה לנכים, הסביר כי על פי "הסכם חברון" הסמכות לביצוע העבודות היא של עיריית חברון. כיוון שהעירייה לא מבצעת את העבודות מטעמים פוליטיים, נשקלה האפשרות המשפטית "למשוך" את הסמכויות ממנה. אבל זוהי החלטה מדינית. ח"כ צביקה האוזר, כחול לבן, אמר כי אין טעם להאשים את ראש המינהל האזרחי. ההחלטה היא כולה של ראש הממשלה נתניהו. כמי שכיהן כמזכיר הממשלה של נתניהו במשך ארבע שנים - הוא יודע היטב על מה הוא מדבר.
 

את הדיון בוועדת החוץ והביטחון לפני חודשיים סיכם יו"ר הוועדה, אבי דיכטר: "הוועדה קובעת לעצמה שעד חג הפסח תהיה במקום מעלית, ומכאן אנו גוזרים את לוח הזמנים לאחור. אם ראש המינהל האזרחי אומר חצי שנה מקסימום לביצוע, הוועדה תרצה לקבל תשובות מהמינהל ומהמל"ל עד סוף יולי, כדי שתוכל לקיים דיון נוסף באוגוסט, במידת הצורך". 
 

יולי חלף. ראש המינהל האזרחי כבר התחלף, אבל הוא כאמור אינו אשם. והצורך - קיים. ביום שלישי השבוע ראיינה יעל דן בגלי צה"ל את סטיב בלומברג. ב־2001, בדרך לקרני שומרון, נרצחה אשתו תחיה בפיגוע, וסטיב ובתו נפצעו באורח קשה ונותרו רתוקים לכיסאות גלגלים. סטיב היה רוצה מאוד לחזור לבקר ולהתפלל במערת המכפלה, כפי שנהג לפני פציעתו. אבל גם הוא ראה סרטונים איך גוררים נכים בכיסאות גלגלים במעלה המדרגות - ולא רצה לעבור חוויה מטלטלת כזאת. הוא ממשיך לתבוע להנגיש את המערה לנכים. יהודים וערבים.
 

# # #
 

בימי השלטון העותמאני והמנדט הבריטי כלל לא הורשו יהודים להיכנס למערה. רק עד המדרגה השביעית הורשו לעלות. אחרי מלחמת ששת הימים שוב יכלו יהודים לבקר בכל חלקי המערה ולהתפלל בה. 
 

אחרי הטבח שביצע ד"ר ברוך גולדשטיין במתפללים המוסלמים במערה בפורים 1994, חולקו שטחי המערה וזמני הביקור בין יהודים ומוסלמים. האולם המרכזי הגדול, אולם יצחק ורבקה, נמסר לערבים בלבד כמעט לכל ימות השנה (למעט ימים ספורים שבהם מורשים יהודים להיכנס אליו). עורך הדין סאמר שחאדה, המייצג את עיריית חברון במגעים מול שלטונות ישראל, טוען כמובן ש"עד הטבח היה מותר ליהודים להגיע רק אל המדרגה השביעית, והמוסלמים החזיקו בכל המתחם, ואחר כך השתלטו היהודים והפקיעו את המערה". חוץ מהשקר ההיסטורי - הלוואי שהתיאור שלו היה מדויק. 
 

על כל פנים, עיריית חברון מתנגדת, מטעמים פוליטיים, להתקין מעלית או מעלון לנכים. הם דורשים שהמוסלמים יוכלו להיכנס למערה בלי כל בידוק ביטחוני, כפי שמתירים להם לעשות בהר הבית. ואם אין הם מקבלים את מבוקשם - לא תהיה גם מעלית לנכים יהודים. ומה על הנכים הערבים? כיוון שהמאבק הוא פוליטי, הסוגיה הזאת לא באמת מעניינת אותם. 
 

השאלה היא כמובן לא מדוע עיריית חברון אינה רוצה להנגיש את המערה. היא רואה בכל פעולה של מדינת ישראל במערה חיזוק האחיזה הישראלית באתר שאין ליהודים חלק ונחלה בו. השאלה היא לא למה מתנגדת הרשות הפלסטינית לעבודות הכרחיות במערה, שבה היא רואה "אתר מורשת פלסטיני". השאלה הנכונה היא: למה שואלים אותם בכלל?
 

ראש המינהל האזרחי (לשעבר), תא"ל אחוות, הזכיר בדיון את "הסכם חברון". למי ששכח - זהו הסכם נלווה להסכמי אוסלו לגבי העיר היחידה שלא הועברה לשליטה ערבית על ידי רבין ופרס. זה ההסכם מ־1997, ימי כהונתו הראשונה של נתניהו, שבו העביר ראש ממשלת ישראל את עיר האבות (למעט היישוב היהודי ומערת המכפלה) - לשליטה ערבית. נתניהו מכיר לפיכך היטב את ההסכם. בסוף שנת 2002, בשיאה של האינתיפאדה השנייה, נשאל נתניהו, מי שהתמנה ימים אחדים קודם לכן לתפקיד שר החוץ בממשלת שרון, על האפשרות לבטל את הסכם חברון ואמר: "הסכמי אוסלו כולם בטלים ומבוטלים... כל ההסכמים הללו בוטלו למעשה על ידי ערפאת... אני (נתניהו) ירשתי את ההסכם הזה שאושר על ידי הכנסת במסגרת הסכמי אוסלו, ואמרתי במערכת הבחירות שאמלא אותם תוך כדי הקטנת נזקיהם, אבל אדרוש הדדיות וכך עשיתי".
 

ובכן - הוא אכן דרש הדדיות, לא קיבל - ובכל זאת נתן את חברון לערבים. אפילו מעלית לנכים לא העז נתניהו להתקין בניגוד לדעתם של ראש עיריית חברון או אבו מאזן. 
 

השבוע, ביום שבו התקיים בגל"צ הראיון עם סטיב בלומברג, התקיים "דיון מיוחד" אצל ראש הממשלה בעניין מערת המכפלה. נתניהו זקוק נואשות לתמיכת מצביעי הימין. האם ירידתו העקבית בסקרים תגרום לו סוף־סוף לתקן מקצת האסון שגרם במסירת חברון לערבים בכהונתו הראשונה? האם יאזור אומץ לעשות צעד הומניטרי זעיר כזה כדי לקושש כמה קולות? 
 

עד רגע מסירת המאמר לפרסום לא נודעו החלטות הישיבה המיוחדת הזאת. הנכים למרגלות מערת המכפלה, כמו גם המשילות והריבונות של ישראל בעיר האבות, ממתינים בנשימה עצורה.

tguvot@maariv.co.il