במשטרה נערכו לקראת האירועים בהר הבית שהתרחשו אתמול בכוחות רבים, שאף תוגברו, בתוכניות ובהנחיות שניתנו. המצב הביטחוני המתוח בגזרות נוספות, לצד מודיעין והערכות שונות, סיפקו תמונה של היתכנות אלימות במקום. כמו תמיד, כמעט כל החלטה המתקבלת בנושא הר הבית היא בבחינת הליכה בשדה מוקשים. מצד אחד יש רצון לשמור על שלום הציבור ועל היציבות הביטחונית מבלי להיגרר להסלמה כתוצאה מהקרנת האירועים לשטחי יו"ש ומזרח ירושלים, ומצד אחר - ביקורת האומרת כי  על ידי הנצחת המצב הזה ישראל נכנעת פעם אחר פעם לאיומים באלימות ונפגעת זכות היהודים לעלות להר. מטבע הדברים, בתקופת בחירות הוויכוח הזה הופך לטעון הרבה יותר.

במשטרה הבינו היטב את הרגישות ואל מול הדרג המדיני, כולל ראש הממשלה, נערכו דיונים מסודרים, הוצגו תוכניות, הודגש המצב הרגיש והתקבלו החלטות בהתאם. עד כאן מדובר בהחלטה מושכלת המשאירה מנדט בידי המשטרה לקבל החלטות בשטח בהתאם להתפתחויות. כך למעשה אושרה המדיניות. אבל כשמפקד מחוז ירושלים, ניצב דורון ידיד, החליט להשהות משיקולים ביטחוניים את עליית היהודים להר, הזירה הפוליטית בערה ובסביבתו של נתניהו מיהרו להוציא הבהרה שזו לשונה: "הכניסה להר הבית נקבעת על פי הערכות מצב של המשטרה. בשום שלב לא ניתנה הנחיה של רה"מ לסגור את הכניסה להר הבית".

ניצב דורון ידיד. קרדיט: מרים אלסטר, פלאש 90


במציאות הפוכה, שעה קלה לאחר מכן היה צריך מפקד מחוז ירושלים לעמוד ולהסביר כי קיבל את ההחלטה הרגישה בגיבוי הדרג המדיני, וגורמים בסביבת ראש המשלה היו מסבירים כי המשטרה פעלה תחת הכוון, בגיבוי ובאישור של הדרג המדיני, בהתאם לסמכות שנקבעה בדיונים המוקדמים. מתן גיבוי ותפיסה של אחריות בזמן אמת, במקום לגלגל אותם לעבר המשטרה, אולי היו מסייעים גם בהסבר כי מדובר רק בדחיית עליית היהודים להר ומורידים את רף המתיחות במקום להגביר אותה.
 

גם ללא אירועי הר הבית והמצב הטעון שם, הזירה הפלסטינית מתוחה מאוד. רצף האירועים בעזה וביו"ש אינם מבשרים טובות. ראש הממשלה, בצדק, אינו מעוניין להיגרר לעימותים מיותרים ערב בחירות בישראל. אבל המציאות ברצועה עלולה לגרור אותו לשם אם ימשכו הניסיונות לביצוע פיגועים על הגדר. בימים האחרונים פעולות טקטיות מוצלחות של הכוחות בשטח מנעו הסתבכות מיותרת. לבנות על כך לאורך זמן זה כבר הרבה יותר בעייתי. רצף של אירועי טרור עם מחבלים חמושים על הגדר אינו מתרחש במקרה.