דיזנגוף פינת ארלוזורוב – מי אינו מכיר את נקודת הציון התל־אביבית הזאת, אחד ממוקדי היוקרה של העיר. זוכרים אותה בעיקר בהקשר של העלייה הגדולה מרוסיה, כאשר לגלגנו על העולים החדשים, מקבלי הזכויות, שהתנו כביכול את עלייתם לישראל בקבלת זכות לדירה. והיכן? כמובן בצנטרום, במקום הכי מבוקש, דיזנגובה פינת ארלוזורובה. יהיו מי שייזכרו בכמיהה, כי שם גם שכן “קפה בתיה” המיתולוגי. הבניין הישן נהרס ועל תלו הוקם בניין חדש, מלון ומסעדה הפועלת בקומת המדרכה.
 

באחד מערבי השבוע שעבר מצאתי את עצמי יושב באותה מסעדה. נקלעתי לשם עם חברים, מתרווח וסועד, מביט סביב בהשתאות. המסעדה מפוצצת בבליינים, רבים עומדים בתור, מחכים להושבתם. לאורך דיזנגוף, בן יהודה ושאר חלקי העיר - המונים גודשים את בתי הקפה, המסעדות והברים, נהנים מן החיים הטובים.
 
תל אביב היא גן עדן לצעירים ולצעירים ברוחם, לתיירים, משוחררים מעכבות, אוכלים, שותים ומפלרטטים, כמו בכל עיר אירופית גדולה משוחררת מדאגות. עיר שהיא בבואה לישראל הצעירה, האמיתית, בין בחירות לבחירות, לא זו שמצוירת בתעמולת הבחירות של מפלגות אופוזיציוניות במרכז ובשמאל. 
 
תאמרו, אתה מוטה (גילוי נאות: אני ממוקם במקום ה־118 ברשימת הליכוד לכנסת), אתה רואה רק את מה שנוח לך, את הטוב והיפה, ומתעלם מהבעיות האמיתיות. יש בכך אולי שמץ של אמת, אבל אני מזכיר: התיישבתי באותה מסעדה בתום אירוע תרבותי “כבד”, שבו גם נטלתי חלק, ואולי כדאי להביא מתוך מה ששמעתי באותו אירוע דברים בשם אומרם.
 
הדובר המרכזי היה נסיך של תנועת העבודה, האלוף (במיל’) עמוס ידלין, טייס מהולל בעברו, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר גם ראש אמ”ן. הרצאת ז’בוטינסקי השנתית שנשא הייתה שיר הלל לישראל 2019. הדברים שהשמיע באותו מעמד הם דברים שהוא נושא באלה הימים, כמרצה מבוקש, בפורומים נוספים. קשה לחשוד באדם עם יושרה כשלו שיתאים את דבריו לקהל שומעיו.

עמוס ידלין. קרדיט: אריק סולטן

 
אל מול האתגרים הגדולים שבפניהם ניצבת המדינה – המאזן הביטחוני של ישראל טוב מאוד, אמר האלוף. ישראל נמצאת כיום בעמדה האסטרטגית רבת העוצמה ביותר מאז קום המדינה. אין גורם מאיים ואין מי שיכול להתמודד מול צה”ל. יש לנו הרתעה חזקה מאוד, שבלעדיה איראן יכלה לשגר מאות טילים לתל אביב. את האסטרטגיה הזו מחזקים כמובן הסכמי השלום עם מצרים וירדן. המדינות הסוניות במפרץ הפרסי משדרות לנו מסר ברור, שישראל איננה אויב: “לא נהפכנו לציונים, אך אתם ואנחנו באותו צד”.
 
באשר לארצות הברית, לא היה ולא יהיה נשיא בבית הלבן שעומד בכל דבר שאנחנו מבקשים, קונה את הנרטיב שלנו. מעמדנו הבינלאומי טוב מכל מה שהיה לנו זה הרבה שנים. העולם מכיר בעוצמת ישראל כמדינה חדשנית, עם צבא חזק ומשק מתקדם, היותנו מעצמת סייבר – אחת מחמש המעצמות בתחום זה. ויש לציין גם את עובדת הימצאות מאגרי הגז בים מולנו, שישראל מתחילה לנצלם, מה שהופך אותה למעצמת אנרגיה.
 
עם זאת, הדגיש הדובר, ככל שאנו משיגים הרתעה חזקה, ישנה נפיצות בכל החזיתות המאיימות עלינו. טעות אחת מצד איראן או חיזבאללה (שמחכה לפקודה מטהרן), והמצב משתנה. מלחמה – זה הדבר האחרון שיש לעשותו. קשה להשיג את יעדיה, ולכן אינה כדאית. הנה כי כן, ישראל במצבה הטוב, כפי שמסביר לנו בר סמכא מאין כמוהו, היא שמאפשרת את החיים הטובים, כפי שניבטים לעין כל בעיר ללא הפסקה, ולא רק בה. 

נכון לרגע זה, יש יוצא מן הכלל, וזהו חבל הארץ שבו גדל בן קיבוץ חצרים, עמוס ידלין – עוטף עזה. שם המתיחות בעינה עומדת, ובצלה נמשכים החיים כסדרם ככל שהמצב מאפשר. שם הנפיצות שברירית במיוחד, וראינו זאת בליל שבת, עם עוד ניסיון חדירה של חוליית מחבלים, עם בלוני תבערה שממשיכים לרחף ולהבעיר, עם הצהרות לוחמניות בעזה, שהולכות עד הקצה, אבל כדברי האלוף ידלין: “סינוואר אינו רוצה צוק איתן שני, וגם אנחנו לא רוצים”. הנפיצות קיימת כמובן גם ביהודה ושומרון, בעידוד חמאס. תזכורת מכאיבה לכך קיבלנו ברצח המזוויע של החייל דביר שורק הי”ד.
 
ביום שבו עמוס ידלין נשא את דבריו בבית תנועת הליכוד, באופן נדיר פרסם אביו, השר לשעבר אהרן ידלין, מזקני מפא”י, מאמר שכולו כמיהה למפלגת העבודה של פעם, שידה רב לה בביסוס ישראל. ואולם גם האב, גם הבן לבית ידלין, שניהם רבי זכויות, יודעים לבטח, שהממשלה הנוכחית הולכת לבחירות כשבידה תעודת הישגים רבים למען המדינה והחיים הטובים בה. איש לא יוכל להתעלם מהם בדרך אל הקלפי. גם לא בתל אביב החוגגת.