האורקל מבלפור: על פי הסטטיסטיקה הדיגיטלית, הוא נורה בדרך כלל אל תוך הרשתות החברתיות בסביבות השעה 2 בצהריים, מדי יום. לא ברור מה ואם הוא עושה קודם. כמעט תמיד זה מתחיל בציוץ/פוסט המכיל תערובת רדיואקטיבית של מיצי קיבה רעילים, בורות משוועת וגסות בוטה. ביום רביעי האחרון, בשעה האמורה, צייץ יאיר נתניהו את הציוץ הבא: "מכיוון שהביטוי 'שומרי סף' לא קיים באף מדינה אחרת והומצא גם פה בארץ לא מזמן, יש צורך לתרגם את המונח לעברית. 'שומרי סף' = פקידים קטנים ועלובים, אשר משרתים אג'נדות שמאל קיצוניות, בניגוד לרצון הבוחר, תופרים תיקים, ומדליפים באופן פלילי חומרים מסולפים לחבריהם בתקשורת השמאל".
 

כה אמר האורקל מבלפור. תרגום: החבורה הזו שמכונה על ידי הסמולנים בשם "שומרי הסף" היא פיקטיבית לגמרי. המצאה בוגדנית שנועדה לאפשר להם לחתור תחת אושיות המדינה, להפר את החוק, לקשור קשר נגד ראש ממשלה מכהן, לבצע הפיכה שלטונית ולהדליף הכל לרביב דרוקר. מי הם אותם שומרי סף דמיוניים, על פי המטיף מהפוסיקט? היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, בכירי הפרקליטות, בית המשפט העליון, המערכת המשפטית, מפכ"ל המשטרה, ראש אגף החקירות, חוקרי להב 433, אנשי היחידה למלחמה בשחיתות במשרד מבקר המדינה (עליה השלום), נציבות שירות המדינה, התקשורת החופשית ("כלבי השמירה של הדמוקרטיה"), העיתונאים העצמאיים. אה, וגם גדעון סער ואיילת שקד, כמובן, שמשתפים פעולה עם הסמול ורובי ריבלין להפלת אותו מ"מ ראש ממשלה מכהן ואביו.
 

עוד בטרם יבש הקצף על שפתי הג'וניור, בעוד ציוצו מרחף בשמי הטוויטר וזוכה לתשואות הרגילות של מלחכי הפנכה הקבועים, העלתה הפרופ' קרין נהון, אחת המומחיות הבולטות בנושא, כמה ציוצי תשובה. פרופ' נהון היא חוקרת ומרצה בכירה בתחום הפוליטיקה של המידע, פרופסור חבר בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון ובבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי. 
 

זה מה שהיא ענתה ליאיר: "כמובן לא נכון, אבל זו הזדמנות לרענן את הדוקטורט שלי, שהיה על המושג שמירת הסף (Gatekeeping). המושג שומר סף הומצא על ידי הפסיכולוג החברתי קורט לווין ב־1947 ועשו בו שימוש נרחב בתחומים שונים בכל רחבי העולם, מדעי המדינה, משפטים, תקשורת, מערכות מידע, מדעי מידע ועוד. המושג שומר סף התייחס (תלוי בתחום) לעורכי עיתונים, לוועדות פוליטיות שהיו אמורות לשמור על הסטטוס קוו מול המחוקק, למערכות התקשורת והבקרה במדינה, לבית המשפט וכד'. הרציונל לשמירת סף הוא מאוד משתנה, משמירה על המערכת, עצירת גישה מגורמים לא מורשים להיכנס למערכת, חיבור בין קבוצות ועוד. מה שמשותף לכל אלה שהשתמשו במונח שומרי סף (ועברתי בדוקטורט על 24,669 מאמרים שמזכירים את המונח), זה שעד עידן הרשתות והמידע הם התייחסו לשומר הסף בעיקר כ'סלקטור' (בעידן הרשתות הצעתי להרחיב את זה ליישויות ששולטות במידע). בניגוד לציוץ של יאיר נתניהו, ישראל לא המציאה את המונח. בהפניות העולמיות של המושג 'שומרי סף' (ויש עד 2010 כ־30 אלף כאלה) מדברים דווקא על איזונים ובלמים בתוך המסד הדמוקרטי על פי תפקידים ולא על פי צד פוליטי. יותר מזה, שומרי סף היו בתקופות ממשל עם נטיות פוליטיות שונות".
 

אכן, אין שום קשר בין "שומרי הסף" לבין פוליטיקה. אם היה קם קצת קודם, היה יכול אותו יאיר נתניהו למצוא בגוגל את הקטע הלא ייאמן שבו יושב אביו ב־2006, אז יו"ר האופוזיציה, לצדו של אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון (שגם היא סוג של שומר סף קלאסי), דופק על השולחן וגוער בתקשורת ובשומרי הסף על כי הם לא עושים את עבודתם ולא חושפים את השחיתות האיומה של השלטון. אלא שאז לשלטון קראו אהוד אולמרט.
 

הוא לא נכנע בקלות, אולמרט. הוא רב ובעט והתווכח ונלחם ונפל וקם אבל לרגע אחד הוא לא חשב לבטל את מערכת שלטון החוק ולקרוא תיגר קיומי על מוסדות המדינה שבראשה עמד. עוד הרבה לפני שהוגש נגדו כתב אישום, בסמוך מאוד למועד המלצת המשטרה, התפטר אולמרט מתפקידו, שחרר את המדינה ויצא לקרב על שמו הטוב (בו נחל מפלה). כך אמור לעשות כל פטריוט ישראלי שטובת המדינה קודמת בעיניו לטובתו הוא. כך יעשה כל ראש ממשלה שאצלו ישראל היא, באמת, לפני הכל. כך עשה אולמרט בצומת טי גורלי נוסף, כשהונחה מולו טיוטת עסקה מופקרת עם חמאס לשחרור גלעד שליט.

אולמרט, בימי כהונתו האחרונים, אף על פי שידע שלא יהיה זה שישלם את מחיר העסקה אבל כן יהיה זה שיקצור את תהילתה, סירב לחתום. נתניהו בא אחריו וחתם. זה ההבדל כולו.


הטור המלא בעיתון "סופהשבוע" של מעריב