בשלושת האירועים האחרונים ליד גדר ההפרדה ברצועת עזה נתקלו כוחות צה"ל במחבלים חמושים שיצאו לבצע פיגוע בשטח ישראל. בשלושת האירועים המחבלים היו פעילי חמאס בזרוע הצבאית. במערכת הביטחון משוכנעים שאלו היו מחבלים שקיבלו החלטה עצמאית שאינה קשורה לארגון הטרור ושיצאו לבצע את הפיגוע על דעת עצמם. 

בשבת האחרונה היה האירוע שאפשר ללמוד ממנו על המסקנה של הצבא: חוליה שמנתה ארבעה מחבלים יצאה לבצע פיגוע בישראל. כל חבריה היו בעלי ניסיון קרבי, שבא לידי ביטוי בהתנהלות שלהם בשטח ובעובדה שהיו חמושים מכף רגל ועד ראש, כולל במטולי נ"ט. אולם הם יצאו לשטח בלי גיבוי נוסף, בלי תצפית או מעטפת אש שמאפיינים בדרך כלל ניסיונות לפיגועים מורכבים. זו הייתה פעולה עצמאית של פעילים שעזבו לפני זמן קצר את הארגון וחברו לפעיל המזוהה עם ארגון סלפי ברצועה. 

זו תופעה מוכרת, בעיקר בתקופה שבה אין לחימה ממשית בין צה"ל לחמאס. בשטח יש גם זרמים אחרים, קיצוניים יותר, שהדרך שלהם לשחרר את הלחץ הוא באמצעות טרור נגד ישראל. לעתים, מתוך לחצים פנימיים, בחמאס היו מעלימים עין ומאפשרים בקריצה את הפעילות הזאת. אולם כעת התמונה שונה. בישראל כאמור מאמינים שמדובר בפעולות עצמאיות שאינן מעידות על מגמה ושבחמאס מוטרדים מזליגה של פעיליו לארגונים סלפיים.

בריחה אידיאולוגית של פעילי חמאס מהארגון התרחשה ביתר שאת לפני כשנתיים. היו ניסיונות איפוס מצד מפקדים בחמאס. מתברר שזה לא כל כך הצליח. כעת מזהים בישראל פעולות שחמאס מבצע בשטח - בהן הגברת פעילות כוחות הריסון באזור הגדר - בניסיון להדק את השורות גם בתוך הבית, כדי למנוע מקרים נוספים. 

האופן שבו סיימו לוחמי גולני את המפגש עם חוליית המחבלים מאפשר לישראל להמשיך להתקדם בניסיון להגיע להסדרה עם חמאס. אילו הפיגוע היה מתממש והתוצאות בשטח היו קשות, אף אחד מהצדדים לא היה יכול לטעון שלא מדובר בפעילות מאורגנת או מוכוונת של הארגון או חלקים קיצוניים ממנו. תוצאות האירוע אפשרו לחמאס לקבור את פעיליו בשקט, בלי להוציא הודעות רשמיות. זאת בשונה מתהילת העולם שלה זוכים בדרך כלל מחבלים הנופלים בקרב עם חיילי צה"ל.  

למרות אירועי השבוע החולף ברצועת עזה, הערכת המצב בישראל נותרה יציבה. בצה"ל מצביעים על כך שמאז סבב ההסלמה האחרון מורגשת מגמת ירידה בכל הפרמטרים. בדיונים הפנימיים של מערכת הביטחון נשמעה הערכה זהירה שלפיה ההבנות האחרונות והמצב הביטחוני ברצועה פחות שבריריים ממה שאולי מסתמן. הערכה זהירה אמרנו, אבל אין גם אשליות. אירוע אחד קשה עלול לשנות את המצב.

במשא ומתן להסדרה אין התקדמות משמעותית וגם לא תהיה כזאת, בוודאי לא בתקופת בחירות בישראל. בישראל סבורים כי מנהיג חמאס ברצועה יחיא סנוואר מעוניין בשלב הזה בהסדרה. לאחר שנים שבהן היה מתח פנימי בין הזרוע הצבאית לזרוע המדינית של חמאס, שהביאה לא פעם למדיניות לא אחידה כלפי ישראל, בא סנוואר והשתלט באופן מוחלט על ארגון הטרור. 

הוא אינו סומך בעניין הפוליטי רק על מעמדו ועל היותו חלק מדור המייסדים שאת תהילתו עשה בלחימה נגד צה"ל - גם בפוליטיקה הפנימית סנוואר יודע לנתב את עצמו כך שבכל הנהגה מקומית, מרמת השכונה ועד צמרת חמאס, אנשיו נמצאים בעמדות כוח. 

במצב זה סנוואר - הידוע בגישתו הנִצית כלפי ישראל - יכול להרשות לעצמו להמשיך בינתיים בניסיונות להגיע להסדרה עם ישראל. הוא עדיין בטוח ביכולתו לעמוד בלחצים, גם כאשר דרג השטח דורש לחזור לפעולות טרור. אבל מנהיג חמאס הציב לו למטרה את שיפור המצב הכלכלי ברצועה. עימות צבאי אינו משרת את מטרותיו, לפחות כרגע. העובדה שלאחר אירועי הר הבית השבוע לא נורתה ולו רקטה אחת מעידה על כך לא מעט. סנוואר יעדיף לשחרר את הלחץ מלמטה דרך החרפת הפרות הסדר על הגדר ובאמצעות טרור האש. לא מן הנמנע שכבר היום (שישי) היקף האירועים האלימים יוגבר. 

סנוואר יכול להציג מספר שינויים שחלו בחודשים האחרונים: הכסף הקטארי הגיע, הפעילות של ארגונים בינלאומיים התחדשה, נרשמה עלייה בשעות אספקת החשמל מארבע שעות ביום ל־12, ונרשמה ירידה בשיעור האבטלה מ־52% ב־2018 ל־46.7% כיום - הודות לפרויקט "מזומן תמורת עבודה" של האו"ם והגברת הפעילות במפעלים. 

תוכנית פיצוח 

המרחק בין הסדרה להסלמה יכול לעתים להיות קצר במיוחד, ולפיכך צה"ל ממשיך להיערך לאפשרות של עימות ברצועה.

לא אחת הצבענו כאן על המחסור במטרות איכותיות ברצועת עזה. הרחבת בנק המטרות בעזה לא הייתה בראש סדר העדיפויות של הצבא בשנים האחרונות. המערכה מול איראן בצפון וסיכול פרויקט המנהרות של חיזבאללה בצפון ושל חמאס בדרום זכו לעדיפות גבוהה יותר. הרמטכ"ל אביב כוכבי החליט לשנות את מדרג הצרכים ולשים במקום הראשון את המוכנות לעימות ברצועת עזה. 

במקביל, תוכנית התקפית לפגיעה במערך הרקטות הוצבה במקום הראשון בעבודת אנשי המודיעין, ובצה"ל סבורים כי בשנה האחרונה יש התקדמות גדולה בנושא.

פגיעה במערך הרקטות של חמאס אינה בהכרח פגיעה רק במקומות שבהם מאחסנים את הכלים. בצה"ל סבורים כי בעימות הבא יהיו כוחותיו מסוגלים לשבש את תוכנית האש של הארגון ולפגוע במרכזי הכובד ובנכסים החיוניים שלו. 

האחריות שמוטלת על סגן א' וסמ"ר א' גדולה. כחיילים בזירת המטרות באמ"ן, הם עושים את העבודה הסיזיפית שמטרתה להשיג את התכלית המבצעית. סגן א', ראש חולית חקר מטרות, אחראי לחקור ולבנות את בנק המטרות של צה"ל המוכוון נגד יעדי ההתעצמות העתידיים של חמאס. אחריות נוספת של השניים היא לאתר את אתרי הייצור המרכזיים של האמל"ח ברצועה. בעקבות הפעילות המצרית בציר פילדלפי, כיום כמעט כל תעשיית הנשק של חמאס וארגוני הטרור מבוססת על ייצור מקומי.

הישג מבצעי של צה"ל בעימות הבא אמור להסב, בין היתר, נזק קשה לחמאס, שממנו יהיה קשה לו להתאושש. לשם כך על הצבא לטפל במישור המודיעיני במרכזי הכובד וליישם תוכנית מבצעית שתביא לפגיעה משמעותית במערך הרקטות של חמאס, כזו שתוביל לירידה בהיקף הירי. סגן א' מעיד כי בארבעת החודשים האחרונים היחידה שלו הכפילה את מספר המטרות המזוהות ברצועה, לאור השקעת המשאבים בנושא הזה.

המטרה שהוצבה לקציני המודיעין הייתה למצוא את צוואר הבקבוק של תהליכי הייצור. פגיעה אפקטיבית אמורה לגבות מחיר כבד מבחינה מבצעית וכלכלית מחמאס, שתקשה גם את שיקומו הצבאי העתידי. 

בשנים האחרונות צה"ל לא התמקד בפגיעה ביכולות חמאס ברצועה, והתוצאות בהתאם. הכנה מוקדמת הייתה עשויה לספק תוצאות טובות יותר בהתמודדות עם איום המנהרות במהלך צוק איתן, למשל. אבל לא רק בהקשר של המנהרות צה"ל הגיע לא מוכן - גם בהיבט המטרות. בצבא מצביעים כעת על מגמה של שינוי, שמוקדם עדיין לקבוע את משמעותה.

tguvot@maariv.co.il