סירוב ישראל להכניס לארץ את חברות הקונגרס הוא דווקא סירוב מוצדק ויעיל להפליא, בניגוד לכל ההפחדות וזעקות השבר הצבועות, ואין ספק שהקרדיט על מניעת כניסתן מגיע בעיקר לנשיא ארצות הברית, שאהבתו לישראל היא אכן נפלאה, סלע איתן ומדהים, שלא היה כמוהו. וטראמפ הרי הביע את דעתו הנחרצת, כי ישראל תפגין חולשה גדולה ומסוכנת אם תתיר לשתי שונאות אסלאמיסטיות מקצועיות הרתומות לעגלת ה־BDS להיכנס לכאן ולהפיץ את תעמולת הכזב הפלסטינית. מה יותר צודק מזה? 

מי שמגנה את הסירוב להכניסן מעיד על עצמו בעיקר כי אינו מבין באמת את צדקתה המהותית והבלתי ניתנת לערעור של ישראל מול הפלסטינים. טראמפ מבין. לכן צריך לחזור על האלף־בית של הצדק הישראלי, שממש לא ברור לכולם. ראשית, מאז ראשיתו עומד היישוב העברי, שהוקם בתוקף הסכמות בינלאומיות, שיסודן הוא התנ”ך, מבלפור עד כ”ט בנובמבר, מול התנכלות רצחנית ערבית, השואפת לחסל את העצמאות הישראלית, מרמת אביב עד אריאל. זו מהות הסכסוך. זה שורש הסכסוך.

שנית, מלחמת ששת הימים הייתה מלחמת מגן מובהקת, ולכן כל התנחלות ישראלית בשטחים ששימשו למתקפה עלינו היא התנחלות צודקת, כל עוד איננה פוגעת בזכויות פלסטיניות אישיות. שלישית, הנסיגה מעזה הוכיחה כי כל שטח שישראל מפנה לטובת הפלסטינים הוא מקפצה לטרור נגדנו. רביעית, ישראל הקימה אוטונומיה לפלסטינים, כפי שהוסכם מול סאדאת בקמפ דיוויד, ולעומת זאת, רעיון המדינה הפלסטינית מסכן את ישראל ונועד להחליף אותה למעשה. כל מה שהערבים צריכים לעשות כדי לחיות איתנו בשלום הוא פשוט להפסיק לנסות לרצוח אותנו.

ונוסיף עוד משהו, שידהים כנראה את מי שגדל על ברכי תעמולת השמאל האסלאמיסטית: הקוראן עצמו, ומפי מוחמד עצמו, מכיר בזכות האלוהית של עם ישראל על ארץ ישראל, על שתי גדותיה. כן, כן. הנה ציטוט מן הקוראן, שאומר מוחמד עצמו, בבשורה החמישית בקוראן: “זכרו עת אמר משה לעמו: עמי, אל תשכחו את חסדי אללה לכם בהקימו נביאים ומלכים מקרבכם, שהעניקו מה שלא העניק לעם אחר מכל העמים, ועת ציווה לכם: ‘התקדמו בדרככם אל הארץ הקדושה’”. 

הערבים המשכילים (אבל כנראה לא נבחרות הקונגרס האסלאמיסטיות) מכירים את זה כמובן. גם אם השריעה האסלאמית מנסה לעוות את זה. ככה נראית צדקת ישראל הבסיסית גם בעולם הנוצרי. לכן כל התעמולה הפלסטינית והאסלאמית יסודה בשקר שאי אפשר לסבול ואסור להפיץ, גם אם ישראל לוקה ביחסה אל העדות הלא יהודיות ואל הלא יהודים אוהבי ישראל בתוכה. 

מבחינה הסברתית, האיסור על כניסת חברות הקונגרס מציב קו ברור בינינו לבין שונאינו, ובין נשיא ארצות הברית והמפלגה הרפובליקנית לבין המפלגה הדמוקרטית העוינת, מברני סנדרס, הסובל מתסביך של שנאה עצמית יהודית, ג’ון ביידן, המנסה להסתיר את האנטי־ישראליות שלו, ואליזבת וורן, המעדיפה להבליט את טינתה לישראל, בהנחה שזו תעורר אליה את אהבת הבוחרים. העם האמריקאי יקבע. ונקווה שיקבע טראמפ גם בפעם השנייה, גם בזכות עמידתו מול חברות הקונגרס. 

חבל שראשי כחול לבן בוחרים לגנות את איסור הכניסה. זה לא יוסיף לגנץ וללפיד נקודות מול טראמפ, ואולי גם לא מול הבוחר הישראלי.