כפי שהוא עוצר את הקמת שכונת גבעת המטוס בירושלים, כפי שהוא מונע את יישוב אזור E1 בין הבירה לבין מעלה אדומים, כפי שהוא חונק את הבנייה היהודית בכל יו"ש, כך הוא עושה גם לגבי חברון: התחזות לימין חזק, אבל בפועל - לא כלום, לפחות עד שמטלטלים את כיסאו ומכריחים אותו לפעול.
אין לשכוח שמי שנתן את מרבית חברון ליאסר ערפאת הוא נתניהו, בראשית 1997. שמעון פרס עיצב את ההסכם, נתניהו - המתנגד הגדול להליך אוסלו - ביצע. ברגע האחרון ורק תחת איומים הצליח השר דאז נתן שרנסקי לגרום לממשלה להחליט שלצד הסגרת עיקר העיר לידי ערפאת, היא תפעל לשם קיומו, ביטחונו וביסוסו של היישוב היהודי בחברון. אבל נתניהו רחוק מלקיים את ההחלטה שהוא עצמו קיבל. בדרך כלל הוא מאשים את היועצים המשפטיים כדי להצדיק את המחדלים השלטוניים המתמשכים שלו. אבל כשמוסרת המכשלה המשפטית, כמו בחברון, נחשפים המחדלים והמגמתיות. קוממיות ימנית נוסח נתניהו.