חבצלות באקדמיה: השבוע שמענו בהתפעלות כי חיל האוויר סיכל בסוריה תקיפת טרור באמצעות רחפני נפץ. ההתפעלות במקרה זה התייחסה לא רק לביצועי חיל האוויר, אלא גם למודיעין המדויק שסיפקו זרועות המודיעין שלנו. האנשים שמביאים את המודיעין הזה הם חיילים המשרתים ביחידות המודיעין השונות. הם צעירים מבריקים המאותרים עוד במהלך לימודיהם בתיכון, עוברים מבחני מיון, והמצטיינים שבהם משתלבים בתוכנית "חבצלות”, תוכנית הדגל של חיל המודיעין המשלבת שירות קבע ותואר ראשון במדעי המדינה ומזרח תיכון בשילוב עם לימודי מחשב, מתמטיקה, כלכלה או פילוסופיה.

עד לאחרונה התקיימה התוכנית רק באוניברסיטת חיפה, ובעוד כחודש תיפתח תוכנית כזו גם באוניברסיטה העברית. כבוד. כבוד לאוניברסיטת חיפה וכבוד לאוניברסיטה העברית, הוותיקה בין האוניברסיטאות שלנו, שזוכות לתרום לביטחון ישראל. כבוד? תלוי את מי שואלים. יש מרצים באוניברסיטה המתנגדים לכך שהאקדמיה "שלהם" תחזק את צה"ל. וכיוון שיש יותר מפרופסור שמאלני אחד באקדמיה, ראוי לערוך כינוס שבו יחזקו זה את זה ויתיישרו על פי עמדת הקיצון.

מכון ון ליר ערך לפני כחודש “ערב דיון” בנושא: "הר הצופים והמודיעין: כניסתה של תוכנית ‘חבצלות’ לאוניברסיטה העברית”. כותרת המשנה לכנס הסבירה: “מראשית שנת הלימודים תש”פ תחל לפעול באוניברסיטה העברית בירושלים תוכנית ‘חבצלות’ של אגף המודיעין בצה"ל. מדובר במהלך שנוי במחלוקת שמתקבל באקדמיה בתגובות מעורבות. הביקורת מופנית כנגד שילובה של תוכנית צבאית, שחניכיה אמונים על ‘דע את האויב’, במרחב אזרחי ביקורתי, המשותף ליהודים ולערבים וחייב להכיל מגוון סתירות ורגישויות".

סטודנטיות ערביות באוניברסיטה העברית (למצולמות אין קשר לנאמר). צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בכנס נאם בין השאר פרופ’ ראובן עמיתי, מרצה להיסטוריה של המזרח התיכון, המשמש כיום כראש תוכנית "חבצלות". מדבריו עלה כי אין דעתו נוחה מכך שתלמידיו יהיו חיילים במדים. “אנחנו מאוד לא שמחים על העניין של המדים. קיבלנו את זה כחלק מהמכרז וזה סגור... זה לא מוסיף... היה הרבה יותר נעים ופחות צורם לולא זה, ויכול להיות שנגיע לזה בסופו של דבר”. 
 

לא לרגשותיהם העדינים של הסטודנטים הערבים שאינם רוצים לראות חיילים במדים באוניברסיטה דאגו משתתפי הכנס הללו, אלא את רגשותיהם שלהם הם מבטאים. הם עצמם אינם רוצים לראות מדי צה”ל במגדל השן האקדמי שלהם. אולי אינם רוצים לראות תזכורת יומיומית של המציאות בארץ, להיות שוב ושוב אסירי תודה לצה”ל שרק בזכותו הם חיים כאן, זוכים ללמד ולחקור ולפרסם וגם לנאץ את שם ישראל כישות כובשת ומדכאת ודיקטטורית. תאמרו - נסחפתי. איך הגעתי מהתנגדות למדים להאשמות כאלו נגד המדינה?
 

לא. לא נסחפתי. ישי פרידמן, שדיווח ב"מקור ראשון" על הכנס בוון ליר, ציטט גם את אחת המשתתפות, ד"ר הילה דיין, שאמרה: "'חבצלות' היא צעד נוסף בדרך לארדואניזציה של האקדמיה. אנחנו רק יכולים לשער שמרכז 'חבצלות' עלול לקרב אותנו צעד נוסף לרגע הטורקי של האקדמיה הישראלית". ד"ר דיין זו היא חברת סגל באוניברסיטת "אמסטרדם יוניברסיטי קולג'", תומכת BDS ידועה, שהסבירה את תמיכתה בחרם על ישראל כך: "אני לא תומכת בחרם כי אני חושבת שרק בזכות העולם 'הנאור' תינצל ישראל מעצמה. אני תומכת בחרם מבפנים, מאהבת ישראל, כאקט של פטריוטיות וסולידריות עם המאבק הפלסטיני". לפני שלוש שנים פעלה ד"ר דיין כדי שהאגודה האנתרופולוגית האמריקאית תחרים את האקדמיה הישראלית. שוב - רק מתוך אהבה ופטריוטיות. 
 

אינני יודע אם אוהבת ישראל זו ביקרה אי פעם באוניברסיטה אמריקאית. אם ביקרה, ודאי לא החמיצה את לובשי המדים הרבים, כי כשהצבא האמריקאי שולח את הקצינים שלו ללימודים אקדמיים, הם חייבים להשתתף בלימודים במדיהם המהודרים, על שלל העיטורים והסמלים והדרגות. ואין פוצה פה ומצפצף. כי אפילו השמאל האמריקאי הרדיקלי לא הגיע לדרגות השנאה העצמית של השמאל הישראלי. לא למדים מתנגדים האקדמאים מן השמאל הקיצוני הישראלי. לצה”ל הם מתנגדים. לגוף המאפשר את המשך קיומה של מדינת ישראל שנואת נפשם. 
 

תאמרו - רק קומץ שמאלנים. למה להתרגש? כי הניסיון להפשיט את חניכי "חבצלות" ממדיהם הוא קצה הקרחון של הניסיון לשטוף את מוחם של חניכי התוכנית. להפוך אותם לכאלו המתביישים במדיהם, בצה”ל ובמדינה שעליה באו להגן. נראה כי המדינה מפקידה את ההון האנושי היקר שלה בידי מורים החותרים תחתיה.