באג מנטלי: "מידרדר", "מאבד עשתונות", "מעורער נפשית", "דוהר על חבל דק", "גורם לנפילת הבורסות ומאשים את נגיד הבנק הפדרלי כאויב", "משבש את כלכלת העולם" - ורואה בעצמו "גאון" ו"נבחר". מה קורה לנשיא ארצות הברית והמפקד העליון של צבאה, האיש עם האצבע על הכפתור האדום, ידידנו, מושיענו ובעל בריתנו, דונלד ג'ון טראמפ, תוהה ברעד מומחיתנו לענייני פאקים בשכל. הדונלד מתנהג כמו צ'ונסי גארדינר ב"להיות שם", ואם מהלכינו וסדר יומנו הביטחוני־פוליטי־כלכלי תלויים בו יותר מאשר בנסראללה ובסינוואר, מה יהיה עלינו, גם אם איננו תומכים במוצהר בדמוקרטים ובדמוקרטיה?
 

האם הדונלד יוצא למאבק מעורפל ומסוכן בכל העולם ואשתו? האם נבהל מסיכוייו בבחירות הבאות לנשיאות? הוא מכנה "לא נאמנים" את יהודי ארצות הברית, המצביעים לדמוקרטים (לא נאמנים למי? לטראמפ? לארצות הברית? לישראל? אל תצפו לנימוקים מהאיש שמעולם לא טעה, שיקר, התנצל, התחרט או הודה בטעות).

הוא מאיים על הסחר עם סין (ועל כלכלת העולם) בעיבוי מטורף של המכסים; מבטל כ"פייק" את אזהרות המדענים לאסון גלובלי בגלל ההתחממות, אך לא בדיוק מתקומם על הדליקות באמזונס, הריאות הירוקות בעולם המתחמם, שבאחריות מעריצו הנשיא בולסונרו בברזיל (למרות ההערכה שבגלל המכסים שהטיל טראמפ התייקרה הסויה, וסין מבקשת מברזיל לפנות קרקע לגידול סויה בשבילה); מתייצב מול האירופים ובעד הברקזיט בפסגת הג'י־7, רוצה לרכוש מדנמרק את גרינלנד ומבטל ביקור בקופנהגן כשראש הממשלה שם מכנה בבוז את דבריו כ"אבסורד". הוא מצהיר שחיסל ב"מאה אחוז" את חליפות דאע"ש ושמעתה ירחק מהמזרח התיכון וישאיר למדינות האזור ול"רוסיה, איראן, עיראק, פקיסטן והודו" להמשיך בעבודה.

טראמפ. צילום: רויטרס

 

האיש מוכּר כבּוּר, גס רוח, חסר סבלנות להתייעצויות ולקריאת חומרים מודיעיניים ומדיניים. קפריזי, יהיר, הפכפך, נרקיסיסט, מצייץ ומחליט בצ'יק־צ'ק, כתחליף לחשיבה כלשהי. עברו טובל בבגידות ובהטרדות מיניות, שלהשתקתן לכאורה שילם הרבה. שקרן סדרתי שמאשים את מתנגדיו ב"פייק ניוז"; שונא אובססיבי של יריביו, בעיקר אובמה, הילרי קלינטון והדמוקרטים. הוא הגיש תביעה (ונכשל) נגד עיתונאי שכתב שאינו מיליארדר, כטענתו, אלא "רק" מיליונר.

הוא מפטר בסדרות בכירים שמינה בעצמו: שני יועצים לביטחון לאומי, שר חוץ, שני דוברים, את אידיאולוג הימין הקיצון בנון ואת ראש הצוות בבית הלבן, הגנרל קלי, הבלם האחרון נגד טרלול הסדר האמריקאי והעולמי. יש בו סוג של חנופה לרודנים כוחניים המאיימים על ארצות הברית – פוטין (האם תתגלה פעם מחויבותו הסודית, לכאורה, של טראמפ כלפיו?), שליט צפון קוריאה ("הידיד הטוב" שממשיך בשיגורי הטילים) ושליטי איראן (שהוא כמעט מתחנן לשובם לדיונים עמו על הסכם גרעין מתוקן). בקיצור, עושה מה בראש שלו – והראש שלו, זו הבעיה.
 

כבר באפריל 2017 התכנסו בכירי הפסיכולוגים באוניברסיטת ייל והזהירו שנשיא ארצות הברית סובל מ"הפרעת אישיות נרקיסיסטית ממאירה וקיצונית, המסכנת מיליונים". מה זה אומר על המשך כהונתו והתנהלותו בארצות הברית ובעולם? ומה זה משליך עלינו? האם במצבו המנטלי הוא עלול להתהפך גם על היהודים, ישראל ומנהיגה, תאומו? האם בעקבות הצהרותיו והנאמנות הביבאית הדביקה יוקטן הסיוע לישראל בקונגרס? האם יצטרף טראמפ לרטינות העולות מראשי הביטחון בארצות הברית ויסרס את תקיפות האוויר שלנו, על פי מקורות זרים, על הגייסות השיעיים בעיראק, כמו את המחויבויות הישראליות להשקעות הנרחבות של סין בארץ? יודעים רק האל, והדונלד, נבחרו המושיע.