לעומת התקיפה בסוריה, שנועדה לסכל פיגוע, פעולת הרחפנים בביירות, שאותה מייחס חיזבאללה לישראל, כוונה על פי פרסום ב"טיימס" הלונדוני לפגיעה במתקן לאחסון אמצעים שנועדו לטובת פרויקט דיוק הטילים. על פי הדיווח המפורט, מדובר במוכנה ייעודית - מערבל שנועד לשיפור ביצועי המנוע של הטילים, כך שיכולת הדיוק תשתפר בצורה משמעותית ביותר.

מהמסתמן מהדיווח, שנראה כמהימן, הושגה פגיעה באותו מערבל, כלומר פגיעה מדויקת כירורגית מאוד מבלי לגרום לנזק סביבתי גדול ולנפגעים. אפשר להניח כך שלמי שמעוניין לפגוע במתקן ויש בידיו את היכולת המודיעינית לאתר מתקן כזה, יש בסל הכלים שלו אמצעים חזקים יותר להשמדת המתקן מאשר שימוש ברחפנים.

אחד המל"טים שנפלו בלבנון. צילום: רשתות ערביותאחד המל"טים שנפלו בלבנון. צילום: רשתות ערביות

כזכור, ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף בנאום באו"ם בספטמבר האחרון מיקומים של מפעלי טילים המדויקים של חיזבאללה בביירות. הפעולה הזו, לפחות על פי הדיווח בטיימס, כבר לא הסתפקה בחשיפת חומרי מודיעין, ולצד הרחבת זירת העימות מול התעצמות משמרות המהפכה והציר השיעי באזור, גם המאבק כנגד פרויקט הדיוק של איראן וחיזבאללה בלבנון עולה מדרגה נוספת.

פעולת נקמה

ההחלטה של צה"ל ופיקוד הצפון להגביל את תנועת כלי הרכב באזורים החשופים לאיומים שונים מהגזרה הלבנונית מצד חיזבאללה היא למעשה חלק קטן ונראה לעין מהיערכות רחבה יותר למה שכרגע ניתנת לו סבירות גבוהה ביותר - פעולת נקמה של חיזבאללה על האירועים האחרונים בצפון.

צה"ל מתמקד כרגע בפעילות הגנתית לאורך הגבול, אך המאמצים והמשאבים המשמעותיים מתמקדים במודיעין בניסיון לסכל פיגוע ופעולה של חיזבאללה כנגד כוחות צה"ל, בדגש על גזרת הגבול עם לבנון. מבחינת הכוחות שפועלים לצד המטרה המובהקת להגן על הגבול ותושבי הצפון, ניצבת משימה נוספת, והיא להימנע ככל הניתן מחשיפת נקודות תורפה, אותן עלול לחיזבאללה לנצל לטובתו בפגיעה בלוחמי צה"ל המוצבים באזור הגבול.

במצבים מהסוג הזה, לעומת הנטייה הטבעית לכאורה לתגבר את הכוחות לאורך הגבול, התפיסה המבצעית הנהוגה היא דווקא לצמצם את הנוכחות הגלויה של כוחות צה"ל, לשבור את השגרה המבצעית שבוודאי חלקים ממנה ידועים לחיזבאללה, ולבסס את עיקר הפעילות המבצעית לאורך הגבול בהתנהלות הנסתרת מהעין תוך צמצום ככל הניתן בפעילות המנהלתית.

בחיזבאללה רוצים לנקום, ובצה"ל נערכים. צילום: רויטרסבחיזבאללה רוצים לנקום, ובצה"ל נערכים. צילום: רויטרס

ניסיון העבר מלמד כי המציאות הזו יכולה גם להמשך ימים רבים, כאשר בין הצדדים מתנהלת סוג של מלחמת מוחות ואיסוף מודיעין הדדי. חיזבאללה צפוי לחפש בימים הקרובים את המשגים של הדרגים הטקטיים בשטח, בגביית מחיר מישראל על הפעולות האחרונות המיוחסות לה. מעבר לאחריות של ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו, צמרת הצבא ומערכת הביטחון, של הניתוב העדין במצב השברירי שנוצר - גם לדרגים הטקטיים אחריות רבה. כאשר לטעות מבצעית בשטח עלולות להיות השלכות גם ברמה האסטרטגית, בפני הכוחות עומדת משימה לא פשוטה, והיא למנוע מחיזבאללה הישג מבצעי.

משימת ההגנה היא מורכבת ביותר, גם כאשר הצד המגן הוא החזק יותר. הנחת המוצא של התפיסה הצבאית היא שקו המגע לעולם ייפרץ. בהשלכה של תפיסה זו, המבוססת בדרך כלל על לחימה של צבא מול ארגון סמי צבאי בעל מאפייני גרילה, התרגום במצב זה עלול להיות בביצוע פיגוע מוצלח כנגד כוחות צה"ל בגזרה, ללא הכרח בחדירה לשטח ישראל, כפי שהיה למשל בפיגוע טילי הקורנט ב-2015, בו נפלו רב סרן יוחאי קלנגל וסמל ראשון דור חיים ניני ז"ל. בנושא הזה הרבה יהיה מוטל על איכות המודיעין שעד עכשיו הוכיח רמה גבוהה גם בהתמודדות מול חיזבאללה.

דילמה מעניינת עשויה להתפתח לצמרת אצלנו, במידה והמודיעין הישראלי יצליח להשיג את ידיעת הזהב, איך וכיצד לסכל פיגוע אפשרי. כמובן שביטחון האזרחים והלוחמים לאורך הגבול צריך להיות קודמים לכל שיקול אחר, אבל גם לדרך הפעולה והסיכול צפויה להיות חשיבות, כך שחיזבאללה לא יוכל לנצל אותה לטובתה בהצגת פעולת הסיכול כעוד פעולה תוקפנית של ישראל.

הצמרת המדינית-ביטחונית אצלנו מובילה אומנם לאחרונה קו ניצי יותר בהרחבת גזרת הפעולה כנגד משמרות המהפכה והציר השיעי באזור, כפי שבא לידי ביטוי פומבי בעיקר בהרחבת הפעילות לפחות על פי דיווחים זרים גם לעיראק. ועדיין הדרקטיבה שהוגדרה למערכת הביטחון היא לבצע את הפעולות מבלי להגיע למצב מלחמה.