אפילו האופציה הטבעית ביותר שלי, מפלגת העבודה, איננה אופציה אמיתית. את עמיר פרץ אני מעריך ואוהב מאוד, אבל גם את ג׳ון לנון והביטלס אני אוהב, אך ברגע שיוקו אונו הגיעה, היה ברור שזו תחילת הסוף של הלהקה שכבר לעולם לא תוכל להיות מה שהייתה. כך גם במקרה של אורלי לוי־אבקסיס - שהיא, אם זה לא ברור, היוקו אונו של מפלגת העבודה. עבודת ההלחמה של מפלגת העבודה עם גשר של אורלי לוי־אבקסיס היא עבודה ברמה שאפשר היה למצוא בגשר אחר, גשר המכביה. ולכן הקריסה בלתי נמנעת. לסיכום ולסיום, אם להיתלות באילנות גבוהים (ומשפחתיים), כמו שאומר ויקטור חסון לסרג'יו בגבעת חלפון: "ימין ושמאל רק חול וכולרה".