ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח הודעה דרמטית, והודעה דרמטית אכן הייתה. הודעה על החלטה - והחלטה קשה. הדבר הקשה ביותר הוא להחליט, כאשר נדמה שאפשר לא להחליט. שלא דחוף להחליט. קשה עוד יותר להחליט החלטות שעלול להיות להן מחיר. מחיר קרוב ומחיר לאורך שנים. זו ההחלטה שקיבל אתמול נתניהו. את פרטיה המלאים והמדויקים נדע לאט לאט, אבל ברור שהיא הופכת את שטחי ארץ ישראל לשטחי מדינת ישראל. 
 

החלטה כזו אינה קלה, כי יש לה מחיר. אבל לפעמים צריכים להתנהג כמבוגרים, לקחת אחריות ולהעיז, לדעת שיש מחיר לשלם ולהיות מוכנים לשלם אותו. המטרה של הציונות הייתה מלכתחילה הקמת מדינה לעם ישראל בארץ ישראל. מן הרגע הראשון היה לזה מחיר, מן הרגע הראשון היו נימוקים לחשוש מפני המחיר. התוצאות של הציונות עד כה נפלאות ומצדיקות את כל ההקרבה.
 

הישראלים מתפצלים עכשיו לכיוונים שונים. חלקם מביטים בהודעה הזו רק דרך החריץ שממנו רואים את הבחירות הקרובות. ביבי עושה לנו תרגילים, זה מה שהאדרנלין של הבחירות מכוון אותם לראות. האנשים האלה חייבים להתעשת. לא רק להפסיק לדון במהלך הזה על רקע מנדט לכאן או לשם, אלא להפנים שסיפוח בקעת הירדן הוא חזון של כחול לבן כמו של אנשי ליכוד. הרי ישראל לפני הכל.
 

גורמים בליכוד מוסרים שיש תיאום מסוים עם נשיא ארה”ב דונלד טראמפ בנושא הזה. אלוף (במיל') עוזי דיין, פעיל בכיר בליכוד ובעל רקע צבאי ובטחוני עשיר, שמקדם כבר 25 שנים את נושא סיפוח הבקעה, ענה כך כששאלתי אותו לגבי הזעם הפוליטי על המהלך: “בקעת הירדן היא העוטף של מדינת ישראל. בקעת הירדן חשובה מאוד מבחינה צבאית, אבל גם מבחינה לאומית. בקעת הירדן נותנת לנו עומק אסטרטגי, מעניקה לנו הגנה על הגבול המזרחי. אין בשטחי בקעת הירדן שאנחנו מספחים פלסטינים. יש על זה קונצנזוס”.
 

הבעיה היא שישראל איננה במצב שבו מקבלים החלטות רק כי הן טובות. כל החלטה מתערבלת מיד בעמדת היועץ המשפטי לממשלה ובשיקולים פוליטיים ועסקניים של פוליטיקאי כזה או אחר ממפלגות ימין או שמאל או מפלגת ה"אין יותר ימין או שמאל". התאכזבתי כשמכל הכיוונים הפוליטיים האלה לא שמענו מילים כמו נפלא, הידד, אחלה, מזל טוב. לבסוף, חשוב לציין שכל ההבטחות יכולות להתגשם רק אם נתניהו ייבחר. ואז צריך לראות אם הוא באמת יעשה אחרי הבחירות את מה שהבטיח בדרמטיות לפניהן.