אדוני הארץ: זה היה ליל שישי, השבת כבר עמדה בפתח, כאשר נקרא בני גנץ מחופשת השחרור אל בית ראש הממשלה בקיסריה. אני בספק גדול אם בנימין נתניהו העריך שהצנחן שהוא ממנה לרמטכ"ל (לאחר שמינויו של יואב גלנט נפסל) יעמוד מולו שמונה שנים אחרי כן, יקרא תיגר על מנהיגותו, ישיג 35 מנדטים ויאיים להדיח אותו.
 
פעם, כששר הביטחון משה ארנס התעקש בפני יצחק שמיר, אריאל שרון ודוד לוי למנות לרמטכ"ל את אהוד ברק ולא את יוסי פלד, כפי שדרשו השלושה, הם הזהירו אותו "לא רמטכ"ל אתה הולך למנות, אלא את ראש האופוזיציה הבא שיעמוד מולנו". הם צדקו. וכך אירע גם הפעם. בלילה ההוא בקיסריה מינה נתניהו את האיש ששנים אחר כך, בניגוד לכל ההערכות, יעמוד מולו ויהיה כל כך קרוב להחליפו.
זהו לא רק גנץ לבדו. חוק הצינון לאנשי צבא שיזם והעביר נתניהו הוא הסטארט־אפ הכי משמעותי שאירע בפוליטיקה הישראלית. נתניהו, הפוליטיקאי המוכשר, הביט לאחור, ראה את רבין, ברק, דיין, שרון, ויצמן, מרדכי, מופז ורבים נוספים, והבין שהמנהיגות הצבאית מזמנת לו מתחרים. באמצעות החוק הזה הוא סתם את המשפך מבה"ד 1 דרך המטכ"ל למנהיגות הלאומית.
 

והנה, כעבור עשור, חוזר לו החוק כמהלומה לפנים. מולו מתייצבים ארבעה רמטכ"לים לשעבר (גנץ, יעלון, אשכנזי וברק), מסתכלים לו בלבן של העיניים וקוראים תיגר על מדיניותו (או על חוסר מדיניותו), על ערכיו ועל פועלו ועל החשדות שאופפים אותו. הם לא רק יריבים פוליטיים, הם גם זוכרים מי וכיצד החליט ורתם את הכנסת להתגונן בחקיקה נגד אנשים טובים, שלרוב, חוץ מלתת ולתרום ולשרת - לא יודעים הרבה. המציאות מסתבר חזקה מכל חלום.
תזכרו את אשר אמר לכם נתניהו: "ראש ממשלה מחליפים בקלפי". הוא צודק. אינני יודע לחזות את תוצאות הבחירות. לא יהיה קל לנצח את נתניהו - וגם אם ינוצח, יהיה לא קל להוציא אותו מעמדתו. על פי כל הסימנים, הוא נערך לטענות בדבר זיופים במגזר הערבי ול"גנבו לנו את הבחירות". הישארותו בתפקיד ראש הממשלה במהלך השימועים ואולי המשפט קריטית עבורו, וקיים חשש כי ינסה לערער ו"לשרוף את המועדון".

אשכנזי. צילום: אבישי פינקלשטיין

 
אין בנתניהו אותו הוד והדר בית"רי ידוע. רק השבוע הודיעו בני בגין, יו"ר הכנסת לשעבר דן תיכון, השר לשעבר מיכאל איתן, וגידי, בנו של מוטק'ה ציפורי ז"ל, יו"ר הליכוד בראש העין, כי לא יצביעו למה שנקרא עדיין "הליכוד". ובכלל, עוד מעט יהיה כאן דור שלא מכיר משהו אחר חוץ מנתניהו.
יש סיכוי לא קטן שלבסוף, בקמפיין געוואלד יעיל ובשורת ראיונות היסטריים בתקשורת, ישיג נתניהו את הרוב הנדרש לו להקמת ממשלה ללא ליברמן. אבל אם זה לא יקרה ונתניהו יצטרך לארוז ולעזוב, אזי מדינת ישראל ואזרחיה יצטרכו לומר לו תודה ואפילו תודה גדולה. תודה על שנים ארוכות בשירות המדינה ובהובלתה, בשירות החוץ ובניווט הכלכלה ואתגרי הביטחון. 
 
את כל אלה הוא עשה ברוב השנים בעמל רב, בתחושת שליחות ובאמונה ועם יכולות אישיות גבוהות. לטעמי, אין בחשדות נגדו, בהתנהלות הקלוקלת שלו בשנים האחרונות ובמאבקי ההישרדות של השנה האחרונה כדי לגרוע מהעשייה הגדולה וברובה המוצלחת שלו. אני מקווה שנדע להתעלות ולעשות זאת כשורה.

"מגה פיגוע"
 
זה היה שבוע לא מוצלח לנתניהו. לפתע התברר לו שהוא לא הבמאי והמפיק היחיד שיודע להפעיל מצלמות ולגנוב זמן מסך. גם חמאס והג'יהאד האסלאמי יודעים. האירוע באשדוד הוא "מגה פיגוע" הסברתי ברמה הלאומית ואירוע טראומטי פוליטי עבור נתניהו. חמאס, שאותו הוא "מדשן" בדולרים - מוריד אותו מהבמה בשידור חי. הוסיפו לאירוע הזה את הפניית העורף של טראמפ, שמודיע שהוא הולך לפגישה עם רוחאני, את התפטרותו של ידיד ישראל ג'ון בולטון, את כישלון חוק המצלמות, את הגיחוך סביב מחזור סיפוח הבקעה ואת עדויות משפחת אדלסון שהודלפו. לא נעים.

האם הוא עדיין "קוסם"? בשבוע הבא נדע. שנת 2019 היא שנה מבוזבזת ובמונחי ממשל ומדינה - לא הייתה קיימת. שתי מערכות בחירות, אין תקציב סדור, אין חקיקה, אין אופוזיציה, אין מפכ"ל משטרה, אין מינויים, שיתוק מוחלט. הממשלה עוסקת בהישרדות, הכנסת פועלת להיבחר שוב, והאזרחים משפשפים עיניים בתדהמה.
 
התיקו הפוליטי והקיפאון בגושים יכול להנציח את עצמו באופן שיקשה שוב על הקמת ממשלה. המבוגר האחראי יצטרך להיות הנשיא, שיידרש להיות מקורי ויצירתי כדי לגאול אותנו ממערכת בחירות נוספת. במקרה שכזה, טוב יעשה ראובן ריבלין (אגב, מזל טוב ליום הולדתך, נשיאנו האהוב, בהגיעך לגיל גבורות) אם לאחר התייעצויות יזמן אליו את גנץ, נתניהו וליברמן - ויטיל על שלושתם להרכיב ממשלה בהתאם לכוח היחסי ולרצון הבוחר. לא קל, לא פשוט - אך בהתאם למצב.
ללא כל קשר להשתייכותכם הפוליטית, אני מניח שמיום ליום ומשעה לשעה אתם מבינים יותר ויותר מדוע שני החבר'ה מסיירת מטכ"ל רצו ש"הגולנצ'יק" יימצא שנים תחת חקירות משטרה ומבקר המדינה. הם פשוט חששו שיצטרף לחיים הפוליטיים. וכך, לאחר שסיים שתי חקירות וכשחלפו להן שנות הצינון הפוליטי, "סידרו" לגבי אשכנזי עוד חקירת משטרה אחת שמנעה ממנו להתמודד (אילו רצה) במערכות הבחירות האחרונות.
 
אני חבר של אשכנזי, ואני שמח שהוא בחיים הציבוריים. כל בוקר הוא קם מלא עזוז וחורש את המדינה, מקשיב ומשכנע, פוגש קהלים ברחבי הארץ, מכל המגזרים, ואפילו נהנה מכל שנייה. לפני חודש הוא התריס בפניי: "תגיד, בניהו, היית מאמין שאי־פעם תגיד לי שאני מתראיין טוב?". הוא צודק. מיומו הראשון כרמטכ"ל ועד לפני שנה, במשך 11 שנים, הוא לא הסכים להתראיין. גבי ואנשים כמותו, בכל מפלגה שיהיו, מעשירים את חיינו הציבוריים. הם יודעים יותר לתת ולשרת ופחות לקחת, ובימינו זה חשוב.

ברכה וציווי ליום הבוחר
 
ביום שלישי הקרוב קומו בהרגשה עילאית, לבשו חולצות לבנות ובגדי חג, קחו את הילדים ואת ההורים, תקישו בדלת השכנים ולכו להצביע. זהו היום שלכם. כן, כבר שכחתם וכולנו שכחנו - אנחנו אדוני הארץ, והם, אלו שאנחנו בוחרים, אמורים לשרת אותנו ולא להפך. לא לכל אדם בעולם יש הזכות הגדולה לבחור ולהיבחר, לא כל בן אנוש יכול במו ידיו ליטול את גורלו ולעצב את עתידו, לבחור ולהיבחר. לכו לקלפיות, הפכו את זה לחג דמוקרטי, למפגן כוח של כל שוחריה ומגיניה, נגד הקמים עליה לכלותה.
 
תתעקשו מול כל בן משפחה, חבר או שכן שאומר שאין טעם להצביע, תסבירו לו שמדובר בבחירות גורליות - זה לא רק כן ביבי-לא ביבי, כן חסינות-לא חסינות, כן בית משפט עליון או לא, זהו קרב על סדרי עדיפויות בבריאות, בחינוך, בתחבורה הציבורית, בהסדרים האזוריים, בפריפריה, בחקלאות, בתעשייה ובכל אשר נלך. קוראים יקרים, זו לא פוליטיקה - זאת האחריות שלנו לגורלנו ולגורל ילדינו.
אינני יודע כאמור מה תהיינה תוצאות הבחירות. אני נמנה על אלה שסבורים כי נתניהו צריך ללכת הביתה, ולו בגלל הקדנציה הלא סבירה באורכה; אבל כבר עכשיו אני מודיע שכמו בפעם שחלפה - אם ינצח בכל זאת, לא ייפלו עלי השמיים ולא אקרא "להחליף את העם". וכך, יש לי משהו לבקש: כשנצא ממערכת הבחירות הקשה והקצת אלימה הזאת, ניכנס היישר אל תוך עשרת ימי תשובה, אותם ימי סליחות, תשובה ורחמים בטרם ייפתחו שערי שמיים. אלו הימים הנכונים שעלינו להישבע לעצמנו שלאחר הבחירות, יהיו התוצאות אשר יהיו, אנחנו משליכים את השנאה וההסתה, זורקים מעלינו את הפלגנות והשיסוע ונשבעים שאנחנו חוזרים להיות אחים. ישראלים. ממש כמו שאנחנו יודעים להיות בשעת מלחמה, משבר וקושי. אנחנו חייבים את זה לעצמנו, גם כדי שנוכל להמשיך לבנות ולממש את הציונות ואת בתינו, וגם כדי שנבהיר לפוליטיקאים למה אנחנו מצפים מהם: לאהבת חינם, לאחדות, להסכמות, לשקיפות וליושרה.
תהא השעה הזו שעת רצון לכולנו. שבת שלום.
avi@bnayahu.com