נקרא לו לרגע בשם הארוך אך המאוד ברור: "מר כחול לבן ושמאלה". היו לא מעט שנים שבהן ראיתיו בכל בוקר במראה, עת התגלחנו יחד. אבל ראו נא זה פלא: גם כשדמותו דהתה מעט, הוא עדיין מבליח מאחורי כתפי מעת לעת ומצליח לעורר בי רוגז וגעגוע בעת ובעונה אחת.
"הם באמת אנשים חמים", סיכמה אמו, אף על פי שאביו איים לקרוע קריעה אם ייבחר שוב מנהיגם "הטרוריסט" (כפי שכינה את מנחם בגין). הוא ידע שיש מי שרואים עצמם מקופחים, אבל אף שהזדהה עם חלק מטיעוניהם, הוא חשב שהם מגזימים: הן הוא גדל בשכונה שבה היו שכנים ששרדו את הגדולה שבזוועות, אז למה לעשות עניין מקצת כבוד אבוד?
אל תשכחו את מה שהוא למד רק כשהיה לו מאוחר מדי: גם אם שם המשפחה שלכם הוא "הליכוד וימינה", הרי שבלי משפחת "כחול לבן ושמאלה" לא יתקיים עם ישראל.
התרעות פיקוד העורף