הבחירות, שזה עתה תמו, נסבו סביב שאלה אחת - מי יהיה ראש הממשלה. בנימין נתניהו יוסיף לכהן במשרה כל עוד לא תורכב ממשלה שלא בראשותו, ובכנסת שנבחרה זה עתה, כפי שיובהר להלן, אין כל תרחיש מעשי כזה. השמאל היהודי הקיצוני - העבודה, מרצ וכחול לבן - שאין חולק שלא יכול היה להקים ממשלה בכנסת היוצאת כאשר זכה ב־45 מושבים, ודאי שלא יוכל להרכיב ממשלה בכנסת זו, כאשר נחלש  וכוחו מסתכם ב־44 מושבים.
 
אין גם כל אפשרות מציאותית כי מי מהמפלגות החרדיות ו/או אחד ממרכיבי רשימת ימינה יחבור לקואליציה בראשות השמאל, ולא רק כי המפלגות החרדיות לעולם לא יישבו בקואליציה עם יאיר לפיד. גם אם הרשימה הערבית המשותפת תחבור לשמאל, החיבור לא יוצר יותר מ־56 מושבים, כמעט אותו מספר שהביא את בני־חותא־גנץ לברך את נתניהו על ניצחונו בבחירות מועד א', בטרם הפר אביגדור ליברמן את הבטחתו לבוחריו לחבור אך ורק לקואליציה בראשות הליכוד.
 
לפיכך נתניהו, הליכוד והמחנה הלאומי כולו לא הפסידו למעשה בבחירות. חוסר היכולת להדיח את נתניהו מראשות הממשלה פירושו יותר ניצחון מאשר הפסד. עם זאת, ברור כי אי־יכולתו של נתניהו להרכיב ממשלה לאומית צרה מלמדת כי זהו ניצחון דחוק ביותר ובנקודות בלבד, ודאי לא בנוקאאוט.
 

ליברמן, ציני ובלתי אמין ככל שיהיה, שהחליף במערכת הבחירות את המילה "ערבים" במילים "חרדים" ו"חרד"לים", הודיע כי ממשלת שמאל צרה עם הערבים אינה חלופה מבחינתו, ולכן גם היא אינה בת קיום. יתרה מכך, חרף חיזוריו הדוחים של בני־חותא־גנץ אחרי איימן עודה, שהחלו מיד לאחר פרסום המדגם השני של ערוץ 13 - שלפיו לשמאל הקיצוני ולמשותפת יש יחדיו 59 מושבים לעומת 53 למחנה הלאומי - ברית טמאה שכזו, גם אם תתממש, מגיעה ל־55 ח"כים בלבד. לפיכך ספק רב אם המשותפת תסכים אפילו להמליץ על גנץ. המשותפת הייתה עושה כך רק אם המלצה שלה הייתה מביאה ל–61 ממליצים למועמדה של כחול לבן.
 
בכדי לאיין עוד יותר כל אפשרות להרכיב ממשלה שלא בראשותו, יצר נתניהו ברית מרובעת - ליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה - שלפיה כל אחת מארבע המפלגות תצטרף לקואליציה אך ורק יחד עם השלוש האחרות. מהלך הכרחי זה הוא לקח מהבחירות של תשנ"ב (1992). בבחירות ההן זכה השמאל ב־56 מושבים והערבים בחמישה, אולם בסופו של יום ש"ס בעלת ששת המושבים הצטרפה לממשלת רבין ונתנה לו את 61 ומעלה המושבים הדרושים.
 
כאמור, גם נתניהו אינו יכול להקים ממשלת ימין ללא תמיכת ליברמן, והאחרון נחוש שלא לתמוך בממשלה כגון דא. נתניהו גם אינו יכול להרכיב ממשלת אחדות בראשותו, היות שכחול לבן מכריזה על עצמה, זה שתי מערכות בחירות רצופות, כמפלגת "רק לא ביבי". כניסה לממשלה - אפילו לממשלת רוטציה - בראשות נתניהו, תרסק לחלוטין את אמינותה ועשויה לגרום מיידית לפילוגה. ראה לעניין זה את גורלה המר של קדימה, שהתפתתה לחבור לממשלת נתניהו בשנת תשע"ג (סוף 2012), ועקב זאת התרסקה לחלוטין וירדה מ־28 מושבים לשניים בלבד בבחירות שהיו מספר חודשים אחר כך.
 
חמשת התנאים
 
מיזם מרמה מובהק במערכת הבחירות האחרונה נקרא בשם "עוצמה יהודית". בחירות אחר בחירות - חמש מערכות ברציפות - הוכח כי ציבור מצביעיה של מפלגה זו עומד על הרבה פחות מ־100 אלף, כלומר לפחות 50 אלף פחות מהמספר הנדרש כדי לעבור את אחוז החסימה.
 
איתמר בן גביר התגלה כדובר רהוט ומוכשר של מפלגתו, אולם אין תרחיש מעשי - כפי שהטחתי בו שוב ושוב בעימותינו בערוץ 20 - שיביא לכך שיכפיל את מספר המצביעים של עוצמה יהודית תוך חמישה חודשים. עם זאת, גם אם עוצמה יהודית הייתה מקבלת ארבעה מושבים, עדיין לא היה בכך כדי להקנות לגוש הימין 61 מושבים. זאת משום שהשניים הנוספים היו באים על חשבון הליכוד ו/או ימינה. 
 
לאור כל האמור לעיל נשאלת אפוא השאלה המתבקשת הבאה: האם בחירות מועד ג' בתוך פחות משנה הן החלופה היחידה האפשרית? התשובה הינה, למרבה הצער, כן. לכל הפחות מדובר בחלופה האפשרית ביותר, גרועה ככל שתהיה.
 
ישנה רק אפשרות אחת, וגם היא איננה בעלת סיכוי של ממש, שיהיה בה כדי למנוע בחירות מועד ג'. ליברמן הצהיר השבוע כי אינו פוסל את החרדים כשותפים לממשלה, אולם, על מנת שכך יהיה, על המפלגות החרדיות לקבל את חמשת תנאיו. התנאי הראשון - חוק גיוס במתכונת זהה לנוסח החוק שכבר עבר בקריאה ראשונה; השני - לימודי ליבה בחינוך החרדי; השלישי - ביטול חוק המרכולים; הרביעי - נישואים אזרחיים לפסולי חיתון; והחמישי - תחבורה ציבורית בשבת.
 
בסופו של יום, כדי למנוע בחירות מועד ג', ש"ס עשויה להסכים לארבעת התנאים הראשונים. ש"ס למעשה הסכימה כבר לחוק הגיוס הנ"ל. במוסדות החינוך שלה מלמדים זה מכבר את לימודי הליבה, את חוק המרכולים העביר דרעי כמי שכפאו שד, וגם נישואים אזרחיים לפסולי חיתון אינם סוגיה שבגללה היא תגרור את המערכת הפוליטית לבחירות נוספות. גם ליברמן לא ינעל את הדלת בפני ממשלה כזו אם ארבעה מתוך חמשת תנאיו יתקבלו.
 
הקושי נעוץ בעמדת יהדות התורה על שני מרכיביה - אגודת ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית. לגביה יצטרך נתניהו להפעיל את כל כוחות השכנוע שלו, תוך הדגשת החלופות, שכל אחת ואחת מהן עלולה להיות גרועה בהרבה מבחינת יהדות התורה. כאמור, סיכוייו של נתניהו להצליח במשימה זו קלושים למדי, אולם זהו התרחיש היחיד שיכול, אם בכלל, למנוע בחירות מועד ג'.
 
בשורה התחתונה, הבחירות במועד ב' הביאו אותנו לאותו מבוי סתום שאותו יצרו הבחירות במועד א'. הסיכוי לצאת ממנו עקב הרכבה המסתמן של הכנסת ה־22 קלוש למדי, וזאת בלשון המעטה.