בטור הקודם כתבתי על תחילתו של הביקור שערכתי בדובאי ובאבו דאבי. הגעתי לשם בעיקר כדי לצפות בקרב לחימה משולבת של מי שנחשב לסופר־סטאר בתחום - חביב נורמגומדוב, דאגסטני זריז וקשוח שנותר עד היום בלתי מנוצח.
הקרב עצמו לא היה מאתגר ממש. חביב פירק את יריבו, שבעיקר ניסה לשרוד. למרבה הצער, בסיבוב השלישי הוא הוכרע. באחת אחר חצות תם הפסטיבל. כשמוקד הרעש בגבנו, צעדנו חזרה לרכב. ההליכה הייתה קצרה ולחה, ועד שהגענו לאוטו הממוזג - נטפנו.
כותב הטור היה אורח של חברת קאווה גרופ