בקהילת המודיעין נשמעים שוב קולות שסבורים כי יש לפרק את 504, היחידה להפעלת סוכנים של אגף המודיעין בצה"ל. קולות כאלה נשמעו גם בעבר, בעיקר לאחר שורה של תקלות קשות שאירעו ליחידה. נטען נגדה שאינה מספיק מקצועית, שהציוד שלה מיושן ושסמכויותיה והזירות שבהן היא פועלת השתנו על רקע המציאות במזרח התיכון בעשור האחרון. הקוראים לפירוקה סבורים כי צריך לחלק את סמכויותיה ואת סוכניה בין המוסד לבין השב"כ. כל אימת שהיחידה חשה עצמה מאוימת היא יוצאת בקמפיין געוואלד, שעומדים מאחוריו עמותת ש.מ. 10 (שירות מודיעין 10 - שמה הראשון של היחידה) וראשי אמ"ן, בגיבוי הרמטכ"לים ורוח גבית של דובר צה"ל והצנזורה. 
ביום שישי האחרון ארגן דובר צה"ל היוצא תא"ל רונן מנליס ראיון מיוחד של מפקדי 504 ל"ידיעות אחרונות", שבו פרשֹו בפני הקוראים פרטים מבצעיים רגישים. המפקדים התגאו כיצד גייסו והפעילו סוכן, אדם בכיר במדינה ערבית שהיא יעד לפעילות של המודיעין הישראלי. המפקדים סיפרו ברצינות תהומית כיצד שיטו במגויס והוא כלל לא ידע שהוא עובד למען ישראל. הייתה בדבריהם, שכללו תיאורים מפורטים על הקשיים במשימה, נימה די פתטית והתפארות של מי שמתיימרים להמציא את הגלגל. הקושי לגייס סוכן עובר כחוט השני בכל מבצע מודיעיני. גם גיוס תחת מה שמכונה "דגל זר" הוא שיטה ידועה ומוכרת שהמודיעין הישראלי, בעיקר המוסד, וגם קהילות ביון זרות, פיתחו וטיפחו זה עשרות שנים. מה עוד שאיננו יודעים מה היא באמת תרומתו של הסוכן ומה איכות המידע שסיפק.
אפשר להעריך כי הצנזורה פסלה ותיקנה חלקים מהכתבה אך בכל זאת, אין בכך כדי לגרוע מנכונותה לשתף פעולה עם מסעות יחסי הציבור של צה"ל. וכל זאת כשלעתים מתעקשת הצנזורה או נכנעת לדרישות סוכנויות הביון לפסול כתבות שעניינן פרשיות ריגול מלפני 60 או 50 שנים.

שוטר התנועה 
ש.מ. 10 הייתה היחידה המבצעית הראשונה שעסקה באיתור, גיוס והפעלה של קהילת המודיעין לאחר הקמת המדינה. בהמשך שונה מספרה ל־154 ואחר כך ל־504. במקביל לה קמו יחידות דומות - "צומת" במוסד והאגף הערבי בשב"כ. במרוצת השנים היא רשמה הישגים מרשימים כמו גיוס בדואים בסיני שתרמו מידע חשוב שסייע להצלחת צה"ל במלחמת ששת הימים, סוכנים בסוריה שסיפקו מודיעין (שממנו התעלמו) לפני מלחמת יום הכיפורים, וחדירה מרשימה לארגוני טרור פלסטיניים בלבנון. כמה מאנשיה נפלו במהלך פעילות מבצעית.
אך לצד אלה יצא גם שמה לרעה משום שהקת"מים שלה (קצינים לתפקידים מיוחדים) גייסו סוחרי סמים בלבנון ובסיני וחוקרי השבויים שלה עינו עצירים בשיטות סדיסטיות, שכללו החדרת מוטות לפי הטבעת ואיומים באונס. לשמה הרע תרמו גם כמה יוצאי יחידה שהורשעו בפלילים, ובכלל זה נהג ביחידה שהורשע בסחר בסמים, וז'אן אלרז שהורשע ברצח.
לאורך השנים היחידה ספגה כמה מהלומות קשות בשל תקלות חמורות שהביאו לנפילתם של סוכנים. הטלטלה שעברה הביאה אותה להפיק לקחים שהובילו לשינוי תורת לחימה ושיטות פעולה ולשימוש בציוד מתקדם יותר. הרצון שלה להציג עצמה כמי שתיקנה את דרכיה, הוביל את מפקדיה, בגיבוי בוגריה, להופיע בתקשורת. לפני כמה שנים, לקראת ראש השנה, הם התראיינו אצל יואב לימור ב"ישראל היום". גם כאן מילא דובר צה"ל תפקיד מרכזי. 
חטיבת דובר צה"ל, שפועלת במסגרת אגף המבצעים בצה"ל, מעסיקה כיום מאות חיילים ומתפקדת כמשרד יחסי הציבור הגדול ביותר במדינה. בהנהגתו של תא"ל מנליס היא הפכה גם למעין "שוטר תנועה" המקשר בין יחידות צה"ל לתקשורת. הוא מכווין אלוף א' לעיתון אחד, ומפצה כלי תקשורת שחש מקופח בראיון מפנק עם אלוף ב'. ואם לא די בשליטתו המוחלטת בתקשורת, הוחלט גם להפקיד בידי דובר צה"ל את ניהול לוחמת התודעה נגד האויב, או במילים פחות מכובסות - לוחמה פסיכולוגית או דיסאינפורמציה, משימה שהייתה מופקדת עד לפני כמה שנים בידי אמ"ן. זהו מצב לא בריא משום שכלי התודעה והדיסאינפורמציה עלולים, גם בלי שיתכוונו לכך, לזלוג ממניפולציות על האויב לדעת הקהל בישראל. 
השבוע פרש מנליס מתפקידו ומצה"ל בטקס שהתקיים במבנה שאליו תעבור היחידה. הבניין המודרני הוקם ברמת אביב בעלות של לפחות עשרות מיליוני שקלים (כנראה יותר). די מתמיה שבעידן שצה"ל אמור לעזוב את מתחמי הנדל"ן היקרים שבהם הוא פועל בגוש דן ולעבור לפריפריה, נבנה המתחם באחד האזורים היקרים במדינה. יש גם לקוות שהדובר החדש, תא"ל הדי זילברמן, יפעל ביתר הגינות ושקיפות, עד כמה שניתן, מקודמו. 
מכתבים למערכת
504, דובר צה"ל ועמותת ש.מ. 10 שיתפו פעולה לפני כמה חודשים עם אור הלר בסרט ששודר בערוץ 13. המרואיינים, שנדרשו להלל את מבצעי היחידה, נבחרו בקפידה. אך למרות הניסיון לשלוט בהפקה, הופתעו בעמותה כשכמה ממפקדים לשעבר ביחידה התראיינו בלי לקבל אישור מהם. אחד מהם היה סא"ל יאיר רביד־רביץ, שהיה מפקד מרחב הצפון של היחידה בשנות ה־70 ואחר כך עבר ל"צומת" במוסד. רביד־רביץ הוא איש שטח מובהק, דובר ערבית על בוריה ודמות ססגונית, שפיו ולבו שווים. הוא לא עושה חשבון למי שרואים עצמם כבני סמכא מטעם עצמם.
בסרט הוא סיפר על מקור שהפעיל שנים ארוכות בסוריה ושסיפק מידע חשוב, כולל התרעה למלחמה לפני יום הכיפורים. מרואין אחר היה אל"מ שמוליק אטינגר, בנו של יצחק אטינגר, ממעצבי דרכה של היחידה. בעקבות הסרט הפיץ יו"ר העמותה, תא"ל גדי זוהר, בעבר מפקד היחידה, מכתב "נזיפה" בשניים. במכתב ששיגר לחברי העמותה גינה זוהר את מי שלדעתו פגעו בביטחון והתראיינו ללא אישור. רביד־רביץ ביקש להגיב בקבוצת רשת חברתית של העמותה אך זוהר מנע זאת ממנו. 
לאחר הפרסום ב"ידיעות אחרונות", לא היה יכול עוד להבליג. רביד־רביץ שיגר מכתב סרקסטי לחברי העמותה. אחד מהם העביר לי את תוכנו. "הכתבה חושפת שיטות פעולה הננקטות גם על ידי ארגונים נוספים בקהילה ומהווה פגיעה חמורה בעבודות האיסוף של היחידה", כתב. "שאלתי בעניין זה היא האם חושפי המידע קיבלו את אישורו של גדי זוהר לפרסום, שכן מן המפורסמות היא שגדי והיחידה מאוד רגישים לחשיפת פעילות ומבצעי היחידה, אשר התנהלו לפני עשרות שנים, ודואגים שרק אנשים מוסמכים, אשר ביטחון המבצעים למול עיניהם, יופיעו בכתבות אלו".
בתגובה כתב לי זוהר: "יאיר הוא קצין עתיר זכויות שתרם רבות ליחידה ולביטחון המדינה. הוא טעה כשהתראיין ובעיקר בתוכן הדברים". כששאלתי אותו אם פרסום על מבצע עדכני אינו חמור יותר מדברים שנאמרים על מה שקרה לפני עשרות שנים, ענה כי "הזמנים משתנים".
מעבר לוויכוחים בין חברי העמותה, הסוגיה החשובה על הפרק היא האם יש הצדקה להמשך קיומה של 504. מהכתבה ב"ידיעות אחרונות" נחשפה עובדה חשובה: במשך שנים הייתה חלוקת עבודה ברורה בין המוסד ל־504. המוסד פעל לגיוס סוכנים מארצות יעד דרך מדינות בסיס. 504 גייסה סוכנים חוצי גבולות בין ישראל עם אויביה ושכנותיה. מהכתבה עולה כי גם 504, כמו המוסד, מגייסת סוכנים באמצעות מדינות בסיס. אם כך, האם יש צורך בשני ארגונים הפועלים בכפילות? "אם היחידה אינה עובדת דרך הגבול אזי אין הצדקה לקיומה", אמר לי קצין בכיר לשעבר ביחידה.
רביד־רביץ סירב להתייחס לנושאי הכתבה. מדובר צה"ל נמסר: "דובר צה"ל הינו גוף ממלכתי העובד באופן שוויוני עם כלל מערכות התקשורת. השיקולים בחשיפת יחידות וביצוע כתבות הינם ענייניים ומתקבלים לאחר התייעצות עם גורמי המקצוע ולאחר אישור ותיאום עם מחלקת ביטחון מידע". מהצנזורה סירבו להתייחס.