ליברמן במידה רבה הוא תמונת המראה של נציגי המפלגות החרדיות והערביות. התפקיד הממלכתי והמגשר שהוא ניסה לבנות לעצמו מסתבר כפינה שהוא הכניס עצמו אליה ויתקשה להשתחרר ממנה. ליברמן לא העריך נכון את עוצמת החיכוך בין הליכוד וכחול לבן, את היכולת של המפלגות החרדיות להתפשר ואת תגובת הנגד של האוכלוסייה הערבית. אם לא יחשב מסלול מחדש וימשיך לדבוק בקו האנטי־חרדי והאנטי־ערבי, הוא עלול למצוא את עצמו במקום בעמדת ממליך המלכים בעמדת ממליך האופוזיציה.