לפיכך, איני מציע חלילה לוותר על ארה״ב, אלא רק לנהל תהליך של מחשבה, הערכת מצב ומוכנות לאפשרויות שעלול להביא עלינו הנשיא הבלתי צפוי הזה.
אבל כל העניין הזה מתרחש כל כך קרוב אלינו, השבויים ב״הכל כלול״ הטורקי, ב״הכלה מאיסטנבול״ ובנוחות הכיסאות והמחיר בטורקיש איירליינס. בעוד כמה שנים, ביום הזיכרון הבינלאומי לשואת העם הכורדי, כשהדובר על הבמה יאמר ש״הכתובת הייתה על הקיר״ וש״העולם ידע ושתק״, הכל יהיה מדויק.
וגם לשאול היום: איפה האיחוד האירופי? ואיפה נאט"ו? ואיפה מזכ״ל האו״ם ומועצת הביטחון והוועדה המזופתת שלהם לזכויות האדם בז׳נבה? וגם להיכן נעלמו האפיפיור והרבנים הראשיים והקאדים ויתר נציגי אלוהים על האדמה הזאת? והיכן פורום הג׳י 8 ואיפה פייסבוק, גוגל, אפל וחבריהם כשכל כך צריכים אותם, והעיתונות הבינלאומית ורשתות הטלוויזיה? איפה הם? גם הם בחופשת ״הכל כלול״ בטורקיה?
זה נכון שדור העורכים והמפיקים השתנה וששוחרי הזמר העברי הקלאסי ושירי האהבה לארץ ישראל פחות ופחות פופולריים, אבל חגי סוכות ופסח רוויי פסטיבלים עם אלפי משתתפים שנוהרים לשיר את שירת ארצם. אז עורכים יקרים, אל נא תשליכו לעת זקנה, אל תחכו לקאבר של סטטיק ובן אל ל״היו לילות״. תנו כבוד, חנכו את הצעירים ואולי תופתעו גם מהרייטינג. תשאלו את עינת שרוף, את הטיש הגדול ונוספים.
מועדים לשמחה ושבת שלום.
התרעות פיקוד העורף