מי שטוענים שמשרד החוץ זקוק לשיקום, מציעים בעצם כדור אקמול לחולה במחלה סופנית. את משרד החוץ בירושלים צריך לבנות מחדש, מהמסד עד הטפחות. משרד שהיה בעבר הלא רחוק מוסד מכובד, איכותי, מוקד כוח והשפעה, אחד משלושת המשרדים המרכזיים בממשלה, הפך בשנים האחרונות למתחם זנוח ומופקר. הדיפלומטיה הישראלית, שהייתה עיסוק נחשק ויוקרתי, הפכה לזירה לפוליטיקה מקומית ולמנוף להשגת משרות מעבר לים למקורבים לשלטון. המטרה המרכזית בבנייתו מחדש של המשרד היא להחזיר אותו למדינת ישראל, להשיב את שירות החוץ למהותו היסודית והמקורית - שירות למדינה. להחזיר את הדיפלומטיה הישראלית למעמדה האמיתי - פעילה שקטה, יעילה ונבונה להסברת האינטרסים של מדינת ישראל והגנה עליהם בקהילה הבינלאומית.

הרס משרד החוץ הוא קשה וגורף. הוא לא נעשה על ידי גורם עוין חיצוני - החורבן נעשה בהשפעתו ובהשראתו של כוח פנימי. מי שאחראי למצב העגום של המשרד, להידרדרות לשפל חסר תקדים במעמדו ובמוניטין שלו, להתרוקנותו מהשפעה ולנוכחות השולית והזניחה שלו בזירה העולמית הוא בנימין נתניהו, בתפקידו כשר החוץ. נתניהו לא נאבק נגד המשרד, לא שיווק הצהרות מעליבות, לא הסביר מה המשרד צריך לעשות או מה הוא לא עושה - ראש הממשלה פשוט התעלם מקיומו.

הוא מיצב את עצמו כדיפלומט מספר אחת של המדינה, השגריר האחד והיחיד שיש לישראל, המומחה הבלעדי ליחסי חוץ. הביקורים התכופים בארצות חוץ, הפגישות המתוקשרות עם ראשי מדינות, השיחות המדווחות והפוטו־אופים עם נשיאי ארה"ב ורוסיה, הנאומים המתריסים בעצרות השנתיות של האו"ם בניו יורק וכמובן, קבלות הפנים לראשי מדינות ולשרי חוץ בלשכתו. נתניהו פעל והתנהל כמשרד חוץ פרטי, כדיפלומט עצמאי מטעם עצמו, כמדינאי הישראלי שאין בלתו.

ועם אילו ראשי מדינות בחר נתניהו לקשור קשרים הדוקים? עם ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, נשיא ברזיל ז'איר בולסונרו, שליטים מושחתים במדינות אפריקה וראשי רפובליקות בננות באמריקה הלטינית. ובין לבין הוא נהג לעלות לרגל לקרמלין לפגישות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וכמובן, להתרפס בפני נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. בתוך כך נתניהו זנח במופגן את טיפוח היחסים עם גרמניה, צרפת ושאר ארצות דמוקרטיות.

ביבי ושרה נתניהו בביקור בברזיל. צילום: אבי אוחיון, לע"מביבי ושרה נתניהו בביקור בברזיל. צילום: אבי אוחיון, לע"מ


כמי שביקש לא מכבר להגדיל את תקציב הטיסות שלו לחו"ל - כשר חוץ לא שמענו מנתניהו אף לא מילת התייחסות אחת למצבו הפיננסי המעורער של המשרד, שהגיע לפשיטת רגל.

כל זה מציב מראש תנאי בל יעבור בפני כל מי שיתמנה ויקבל על עצמו את היעד של הקמתו מחדש של משרד החוץ: הוא חייב להיות גורם חף לחלוטין מכל זהות מפלגתית. אל לו או לה להיות ידועים כמקורביו של נתניהו. עליהם להצטייר כמי שרחוקים ומתרחקים מכל סימן ואות של אהדה לראש הממשלה או תמיכה בליכוד. רק גורם כזה יוכל לנתק את מדיניות החוץ והדיפלומטיה הישראלית משמו של נתניהו, לחלץ את משרד החוץ מצלו של הליכוד ולהחזיר את המשרד לרשותה ולשירותה של מדינת ישראל.

זה לא תפקיד עבור ישראל כ"ץ, שמכהן כשר החוץ מאז חודש מאי. כ"ץ איש נעים הליכות ומקרין מתינות. ביקורו בניו יורק לרגל העצרת השנתית של האו"ם היה מוצלח. היו לו פגישות שניתן להגדיר טובות עם שרי חוץ של ארצות ערביות. לישראל כ"ץ יש תוכניות ויוזמות לפרויקטים משותפים לישראל ולארצות המפרץ. אבל הוא ידוע כאחד ממקורביו הנאמנים ביותר של נתניהו.

מהתנהלותו עולה הרושם שכ"ץ מעדיף לעבוד לבד, באופן עצמאי, בלי מעורבות המשרד שעליו הופקד. כפי הנראה הוא מודע היטב למצבו העגום של המשרד, וכנראה הסיק שלא מספיק שיקום אלא חייבים להתחיל לבנות מחדש ובאופן בסיסי ויסודי את הדיפלומטיה הישראלית. אולי גם הגיע למסקנה שזה לא בשבילו, שזה למעלה מכוחותיו וצריך גורם עצמאי כדי לעשות את המלאכה.

ישראל כ"ץ באו"ם. צילום: רויטרסישראל כ"ץ באו"ם. צילום: רויטרס


עומק השפל

לאיזה שפל הידרדרה הדיפלומטיה הישראלית, ועד כמה משרד החוץ נותק מהזירה העולמית? כדי להבין זאת יש לבחון את האופן שבו מתפקד שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, וגם לערוך השוואה בינו לבין השגריר הקודם, רון פרושאור. פרושאור כיהן כמנכ"ל משרד החוץ וכשגריר ישראל בלונדון והגיע לתפקידו באו"ם כדיפלומט מקצוען ומעולה, מודל לחיקוי. הוא נחשב כאחד השגרירים הטובים והפופולריים שהיו לישראל באו"ם.

נכון, הוא לא שינה את דפוסי ההצבעה על החלטות בנושאים מזרח תיכוניים ואנטי־ישראל. עם גוש מדינות בלתי תלויות, המונה כ־120 ארצות חברות, וקבוצת מדינות מוסלמיות, גם הצעת החלטה ישראלית שתאשר שכדור הארץ הוא עגול תיפול ותסוכל בהצבעה. אבל פרושאור ידע להתנהל כנציג גאה של מדינת ישראל, של ישראל היפה.


דני דנון. צילום: רויטרסדני דנון. צילום: רויטרס


דני דנון הוא מינוי פוליטי של נתניהו. ראש הממשלה שלח אותו לניו יורק כנראה כדי להרחיק אותו ממעמד בכיר בצמרת הליכוד. דנון ייזכר כאחד השגרירים הגרועים שהיו לישראל באו"ם. אבל הוא לא אשם. התפקיד פשוט לא היה נכון עבורו. דנון, חסר כל ידע וניסיון דיפלומטי, הפך את משלחת ישראל באו"ם למשרד יחצנות פרטי. הוא יזם אירועים מתוקשרים, שלא הניבו שום ערך משמעותי מבחינת ישראל.

נכון, היו עוד שגרירים באו"ם שהיו מינויים פוליטיים. דני גילרמן, למשל, היה מינוי של שמעון פרס והפרופ' גבריאלה שלו הייתה מינוי של ציפי לבני. אבל באו"ם לא היו מודעים להשקפותיהם הפוליטיות. דנון הוא האיש של נתניהו באו"ם. הוא מייצג בארגון העולמי את מרכז הליכוד יותר מאשר את ישראל.

כעת, במגעים להקמת ממשלה, מצבו של משרד החוץ הוא לא נושא שנידון בזירה הפוליטית הפנימית בישראל. אבל אם לא עכשיו, אימתי? בעידן של התפתחויות דרמטיות בעולם, במיוחד במזרח התיכון - משרד חוץ איכותי, מקצועני, יעיל ופעיל יכול לעשות ולתרום הרבה. הרבה יותר ממה שחושבים.

tguvot@maariv.co.il