על פניו, הניידת שהתייצבה תחת ביתו של עד המדינה שלמה (מומו) פילבר והטיפה לו, במגפון רועם, על זה שהוא "מפיל את הליכוד בשירות השמאל" עונה להגדרה הקלאסית של הטרדת עד. מי שמכיר את פילבר, מניעיו ואמונותיו, יודע שזו אפילו הטרדה בנסיבות מחמירות.

פילבר הוא מנאמני הנאמנים של בנימין נתניהו. פילבר הוא האיש שליווה את נתניהו לאורך כל הדרך, בכל מצב, מקום ומזג אוויר. פילבר הוא אידיאולוג אמיתי, אדם שלא עשה לביתו ופעל כל חייו, לתפיסתו ואמונתו, לטובת מולדתו. אני מתאר לעצמי שלא היה לפילבר קל להפוך לעד מדינה. עדותו ממוקדת מאוד, מכסה תחום חיוני אחד ומהווה את אחד הנדבכים העיקריים עליו נשען תיק 4000. כשניידת בראסלבית משדרת בקולי קולות מתחת לביתו את העובדה שהוא פועל בשירות השמאל ומפיל את ממשלת הליכוד, זוהי הטרדה.

לשון החוק ברורה, ממוקדת ואינה משתמעת לשתי פנים. מטרתה להגן על התהליך השיפוטי, לשמור על טוהר המשפט, להעניק לעדים בכלל ועדי מדינה בפרט מטריית הגנה הרמטית. כדי להקים את עבירת ההטרדה לא צריך תלונה של העד, לא צריך להוכיח שהוא אכן הוטרד ולא צריך להוכיח נזק. הטקסטים ששודרו תחת ביתו של פילבר מייצרים לחץ חברתי ומצטרפים למסה שיכולה להפוך לקריטית ועלולה לגרום לעד כלשהו למחשבות שניות והרהורי חרטה.

יונתן אוריך ועופר גולן מצטרפים לרשימה ארוכה, אינסופית ומתפתלת (תרתי משמע) של יועצי, עוזרי, מקורבי, חברי, קרובי ואנשי ראש הממשלה נתניהו שהסתבכו. יש שם עדי מדינה, יש נחקרים, יש חשודים, יש נאשמים, יש חשודים. מכל טוב הארץ. כאלה הם בני הזוג נתניהו (בשנים האחרונות הם כבר שלישיה): כל המתקרב לסביבתם המיידית, צריך להצטייד בעורך דין צמוד.

מה לא היה לנו שם: חשודים בהדלפות חומרים סודיים, הטרדות מיניות, שוחד, הפרת אמונים, ניגודי עניינים. ממשה ליאון שנחלץ בעור שיניו מפרשת עמדי ועד עצם היום הזה, הצטברו ברשימה הזו עשרות שמות. כולם היו חשודיו. באותן שנים (23 שנים מאז הקדנציה הראשונה) כיהנו מעל 4 מפכ"לים, התחלפו אין ספור ראשי אגף חקירות, יועצים משפטיים, פרקליטי מדינה, חוקרים, חוקרים בכירים ופרקליטים מלווים ומתלווים. חלק מהם כבר בגימלאות, היו כאלה שכבר עברו לעולם הבא. עכשיו מתברר שכולם, מהראשון עד האחרון, היו חברים בכנופיה שזממה להדיח ראש ממשלה מכהן. הטבלה, כמו שאומרים, אינה משקרת.

ועוד כמה עניינים שצריך להסדיר: את הדיווח על הניידת שהתייצבה תחת ביתו העביר למשטרה פילבר עצמו. מדברי פרקליטו אתמול, ניתן היה להבין כאילו פילבר לא בעניין, מתנגד לכל הסיפור ורוצה הביתה. ובכן, זה הוא שדיווח. פרקליט המדינה קיבל את ההחלטה הנכונה היחידה: הורה למשטרה לחקור. אם היה מדובר בעד מדינה נגד משפחת פשע, החשודים היו נעצרים מיד ומובאים להארכת מעצר. מכיוון שזו משפחה אחרת, הם טופלו בכפפות של משי.

שלמה פילבר. קרדיט: אבשלום ששוני

המשטרה לא קיבלה את שמותיהם של עופר גולן ויונתן אוריך מפילבר. היא קיבלה אותם כי עשתה עבודת שיטור. בעל הניידת מסר את מה שמסר - וכך החל השרשור שהגיע עד אוריך וגולן, שניצבים מטר וחצי מראש הממשלה ורעייתו. אם אכן ההוראה להתייצב תחת ביתו של פילבר ניתנה על ידם, כדאי שיכינו את עצמם לכתב אישום פלילי. את ההגנה המשפטית שלהם לא יממנו מיליקובסקי או פרטריץ'. כמו שאר המקורבים שהושלכו או נמרחו לאורך הדרך, הם יצטרכו לדאוג לעצמם. הם היו צריכים להיזהר, אחרי שהסתבכו בחשד לתצהירים כוזבים במהלך קמפיין הבחירות. הם לא נזהרו. הם אף פעם לא נזהרים מספיק בסביבה הזו.

ואחרונים חביבים, המכשירים הסלולריים. גם כאן, פרץ ההבלים שהופץ אתמול בתקשורת על ידי ראש הממשלה ומקורביו לא מחזיק מים גנובים. בימינו, כמעט ואין חקירה בה לא נתפס המכשיר הסלולרי של הנחקר. פעם היו מגיעים הביתה, לוקחים את הניירת, או המחשב, או גם וגם. היום הכל בסלולרי. חלק מיתרונות (וחסרונות) העולם הדיגיטלי שאליו נקלענו. כך היה ברוב רובן של החקירות המתוקשרות של העת האחרונה ובכל חקירה באשר היא.

תפיסת הסלולר נעשית באמצעים משפטיים, העיון במה שהוא מכיל אמור להתבצע בפיקוח שופט או על ידי שופט, וכל החומרים הפרטיים שנמצאים עליו מקבלים חסיון. אם הייתה חריגה מהנהלים הללו, יתכבדו אוריך וגולן ויתלוננו בהקדם. עד אז, כל מה שהם יכולים לעשות זה לבוא בטענות לעצמם. הם היו פשוט יכולים להביט אחורה ולבדוק את גורל קודמיהם, או סתם להקשיב לאזהרות שנמרחו על כל קיר בדרכם אל התהילה.