1 ההתקפות משולחות הרסן של שר המשפטים אמיר אוחנה נגד הפרקליטות ושל השר גלעד ארדן נגד המשטרה הן אקורדים בסימפוניה הבלתי גמורה בניצוחו של המאסטרו נתניהו, שתכליתה לפגוע באמון הציבור בפרקליטות, במשטרה וביועץ המשפטי לממשלה.

אקדים ואומר: יש מה לבדוק ולתקן בפרקליטות, כמו בגופים אחרים. פרשת רות דוד לא מוסיפה לאמון הציבור בפרקליטות וכמוה אירועים נוספים. גם המשטרה אינה חפה משגיאות ומטעויות - אבל אין בכל אלה כדי להצדיק מהלך של הרס וחורבן מכוונים נגד שלטון החוק ומוסדות האכיפה. קל לי לומר זאת, היות שבעבר חשתי על בשרי אירועים ומהלכים שלא היו הכרחיים במהלך חקירת משטרה, שנסתיימה בלא כלום.

רגע לפני החלטות היועץ המשפטי לממשלה בענייניו, נתניהו משסה את שריו ואת עוזריו בפרקליטות ובמשטרה ושולח אותם למלחמה חסרת פשרות בהן. הוא מקדים את קמפיין "הוא זכאי" להרשעה ומייסד את תנועת "שאגת בנימין" עוד בטרם ניתנה החלטה. ככל שאני מתאמץ, אינני זוכר תגובה כה חריפה כמו זו שהשמיעו השבוע היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה נגד דברי שר המשפטים, שירה לעברם בליסטראות וסימן אישית את הפרקליטה ליאת בן ארי.

לדרגי העבודה במשרדי המשפטים והמשטרה אין עוד "כיפת ברזל": לא ראש הממשלה מגן עליהם, לא השר הממונה וגם לא מנכ"לית המשרד. נותרו רק היועץ המשפטי ופרקליט המדינה, ובלעדיהם יהפכו שומרי הסף שלנו, שמאיימים בעצם עבודתם על המשך שלטונו של נתניהו, טרף להמונים בכיכר העיר.

2 הטרדת עד מדינה היא עבירה פלילית חמורה, ומן הדין שתיחקר ללא כחל וסרק. במיוחד אם מדובר בעד מפתח עיקרי ומוסמך בתיק רגיש נגד ראש הממשלה. ודווקא באירוע שכזה, אסור למשטרה ולחוקריה לעשות טעויות. ככל שאני מבין, הטיפול והחיטוט במכשיר הסלולרי של יונתן אוריך נעשה שלא לגמרי על פי החוק והנהלים. הרגישות במקרה הזה נובעת מהעובדה שמדובר בשיח פוליטי בין ראש ממשלה ומפלגה לבין דוברו הפוליטי. זה נכון שלא מדובר בשני ילדיה של אמא תרזה, אבל בכל זאת מדובר בסוגיה רגישה.

היה זה אביגדור ליברמן שקבע מזמן ש"רק אדם טיפש ילך עם טלפון חכם". הוא כנראה צודק. המכשירים הסלולריים מפילים כאן לא מעט "חללים".

3 חברי וידידי הרמטכ"ל אביב כוכבי: אני חושב שאני יודע להעריך היטב באילו דברים חשובים וקריטיים לביטחון המדינה אתה עוסק בימים אלה, ובמסגרת אילו אילוצים ומגבלות תקציביות, פוליטיות ואחרות אתה פועל. 

אבל אני רוצה לגזול ממך דקה אחת ולדבר איתך על העגבניות שאכלו כאן חיילי צה"ל, אותן עגבניות מטורקיה שדיברו בהן ובצדק כל כך הרבה. אני גדלתי, חונכתי וחינכתי על הקשר הסימביוטי בין צה"ל לבין חקלאי ישראל לאורך הגבולות במושבים ובקיבוצים, על אותו קשר בין המגל לחרב ועל היד האחת שאוחזת במחרשה בתלם האחרון בגדר הגבול, והיד השנייה על שמורת ההדק. אני זוכר עוד את מפקד פיקוד הצפון יוסי פלד עולה לישיבות ממשלה בירושלים ומסביר ליצחק שמיר מדוע אסור לפגוע במכסות הביצים, ואני זוכר את קציני פיקוד הצפון שומרים מדי לילה בקיבוצי גבול הלבנון.

חייליך, אדוני הרמטכ"ל, מאבטחים את החקלאים בגבול לבנון, בעוטף עזה, בגולן, כמו גם בבקעת הירדן ובערבה, והם ראויים לאכול את פרי האדמה שעליה הם מגינים. זה לא רק מחיר - זהו ערך! החקלאות והחקלאים הם חלק מהחוסן בקו הגבול, וביטחון המזון וחקלאות משגשגת מהווים בעיניי מרכיב בביטחון הלאומי שלנו.

4 "אם נדמה לך לאחר הפגישה שאתה מבין את מה שאמרו לך הסינים - אתה די בצרות", כך סיפר לי פעם מנכ"ל חברה גדולה בישראל שניהל סחר ועסקים עם קבוצות בסין. לכן, נוכח התחזקותה של הכלכלה הסינית והתרחבותה לעולם, נכון עשתה רשות החברות הממשלתיות כשהשיקה לאחרונה תוכנית חדשנית ויוקרתית בשיתוף האוניברסיטאות בתל אביב ובשנחאי, שנועדה לחשוף מנהלים בכירים בחברות הממשלתיות לתרבות העסקים, לתפיסות הניהול ולשיטות העבודה וקבלת ההחלטות בכלכלה הסינית, הכפופה רובה ככולה באופן כלשהו לממשלה. וזו שונה בתכלית מהנהוג והמקובל אצלנו. התוכנית גם תחזק את הקשר בין מנהלים בשתי המדינות ותטייב את היכולת לשתף פעולה.

בשנים האחרונות, הן בתפקידי בצה"ל והן כיום בשוק הפרטי, עבדתי לא מעט מול גורמים סיניים. הסקרנות שם גדולה, הרצון ללמוד מישראל עצום, והתפיסה היא שהידע הישראלי ביחד עם כסף בינלאומי ושוק סיני יכולים לשרת אותנו ואותם. אותנו ברצון לשפר את הסחר והכלכלה ואותם בחתירה לכבוש את הכלכלה העולמית.

5 באו אליי מחטיבת הביניים שז"ר בכפר סבא לראיין אותי לסרט ליום השנה לרצח רבין ושאלו על השיח האלים ועל מה הם יכולים לעשות בעניין.

אמרתי להם שהמצב היום חמור יותר מאשר אז וכי הרשתות החברתיות מרדדות ומשחיתות את השיח הציבורי, וההתבטאויות נעשות חמורות ומאיימות יותר. הצעתי להם לאתר פוליטיקאי שמשמיע נאצות וגורם להסתה, להעביר אליו עצומה חתומה על ידי תלמידי השכבה ולשלוח עותק שלה לתקשורת. אני מאמין שזה יכול לרסן ולהרתיע. וכשאני שומע את גרטה תונברג בת ה־16, הניצבת בראש המאבק בנושא האקלים ומרעידה את התקשורת, את מנהיגי העולם ואת סדר היום וסוחפת אחריה מיליוני בני נוער בעולם, אני מזמזם לי את "שירת הנוער - שיר עתידנו".

6 באחד מימי חופשת הסוכות לקחתי איתי את אמא ונסעתי לבקר במוזיאון אסירי המחתרת בעכו. אחי הצעיר רונן שעובד ביחידת המוזיאונים של משרד הביטחון האיץ בי לבוא ולבקר וסחף אותי בלהט. וכך, שמוצניק שכמוני, באתי אל הכלא של אנשי הלח"י והאצ"ל (היו בודדים מההגנה), אל המקום שבו נכלאו אבותיהם של ציפי לבני ולימור לבנת, ואני חייב לומר שלמדתי הרבה. המוזיאון שופץ, מכיל הרבה ידע ומוצגים, אולם מבקרים בו רק 50 אלף איש בשנה - רובם תלמידי בתי ספר. בעניין הזה יש לנו עוד הרבה מה ללמוד ממדינות אחרות בתחום שימור מורשת, חינוך ומוזיאונים. ובינתיים עצתי לכם - קחו את המשפחה וסעו לבקר שם. אחר כך תאכלו שם גם חומוס ודגים. 

שבת שלום.

avi@bnayahu.com