פרקליט המדינה, שי ניצן, הוביל את המהלך הזה כפי שהוביל מסיבה אחת בלבד: כי הוא יכול. האם היה ראוי לשלוח רכב לרחוב של עד המדינה? חד־משמעית: לא. אבל מערכת אכיפת חוק שקולה ומרוסנת - כל מה שמערכת אכיפת החוק שלנו מוכיחה שוב ושוב שהיא לא - הייתה מבינה שכל עוד מדובר באפיזודה של רגע, שאיש לא ראה ושאין לה המשך, נכון יותר לעזוב אותה, או לפטור אותה באזהרה קלה. בייחוד כאשר תלונות מעט יותר משמעותיות נגד פרקליטים ונגד שופטים לא הופכות לחקירות.
החוק קובע כי “עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לאדם שלא היה מוסמך לקבלה... דינו - מאסר שלוש שנים". ובכן, בכל יום שבו תפתחו עיתון, אראה לכם ידיעה שהגיעה אל העיתונאי אגב עבירה גסה על החוק הזה. רוצים לחקור גם את זה או שהשבוע אנחנו מעודדים רק חקירת הטרדות של אנשי ראש הממשלה?