היום נסבך את עצמנו ונשתמש בטבלה. זה פחות יפה לעין, ומצריך ריכוז, אבל נושא כבד כמו אלוהים לא ניתן למצות בגרף. צריך טבלה. רק אחרי שנעיין בה נשתמש גם בגרפים, והמטרה הכללית שלנו היא לברר כמה מקרב היהודים בישראל מאמינים באלוהים וכמה לא. מתברר שיש לזה תשובה אחת פשוטה למדי וכמה תשובות מורכבות יותר. כמו תמיד, הנתונים תלויים לא רק באמונת המשיב אלא גם בהנחות המוצא של השואל. תלוי מה בדיוק רציתם לדעת, מה האפשרויות שהצגתם וכן, אפילו אלוהים תלוי בזה. אפילו הוא צריך להתעמק בסקרים. 
נציע לצורך העניין ארבעה, אם כי יש עוד. מעניין להבין את העיקרון. חלקם שואלים שאלה חד־ממדית: האם יש אלוהים? או: האם את מאמינה או אתה מאמין באלוהים? כמה מהיהודים בישראל עונים על שאלה כזאת בחיוב? כפי שתראו, הן לפי הסקר התחתון בטבלה והן לפי הסקר העליון בטבלה, שהציגו את האפשרות הזאת (בפער של כמעט עשור), התשובה המתקבלת די דומה: כארבעה מכל חמישה יהודים בישראל מאמינים באלוהים. 

כשהמכון לדמוקרטיה פרסם את הנתון הזה לפני כעשור, היה מי שהופתע, אולי אפילו הזדעזע. הסופר אסף ענברי פרסם  בתגובה מאמר נוקב שבו חיווה דעתו כי "אשליית הרוב החילוני מלווה אותנו כבר שנים רבות ומחבלת בסיכוי ליצור במדינת ישראל כור היתוך יהודי פלורליסטי. הוא לא נוצר, כי אתאיסטים הסבורים שהם הרוב הם שתלטנים כמו חרדים. הוא ייווצר רק אם נבין שלא האתאיזם, המשותף לישראלים מעטים ומתמעטים, אלא הפלורליזם, המשותף עדיין לרוב הישראלים, הוא הבסיס למדינה יהודית ודמוקרטית". 
זה מאמר מעניין, אם כי לא לגמרי הובהר בו מה משמעות "אותנו" ("מלווה אותנו כבר שנים רבות"), ומה היא הגדרת המושג "חילוני" ("אשליית הרוב החילוני"). ובעיקר ניכר בו בלבול של שני מושגים חשובים אך נפרדים, "אתאיסט" ו"חילוני". במציאות הישראלית יש קשר בין חילוניות לאתאיזם, אך אין התאמה מלאה. כמה חילונים יש בישראל? כמחצית האוכלוסייה היהודית. כמה אתאיסטים יש בישראל? הנה אנחנו מסתבכים עוד קצת.
סקר המכון למדיניות העם היהודי מלפני שנתיים וסקר עיתון "הארץ" מהשבוע הציעו ליהודים אפשרות לכפור בקיומו של אלוהים. כלומר, להודיע שאינם מאמינים בקיומו. אבל הם עשו זאת בדרכים שונות. במקרה הקרוב יותר, הוצעה למשיבים האפשרות "לא מאמין". אחד מחמישה יהודים השיב כך (20%). נתון מתבקש, אם מניחים שארבעה מכל חמישה כן מאמינים. אלא שלא כל ה"לא מאמינים" כופרים באותה מידה. איך אנחנו יודעים? כי סקר המכון היה קצת מפורט יותר והציע שתי אפשרויות של "לא מאמין". האחת: "מאמין שאין אלוהים". זאת האפשרות שבאמצעותה מביעים כפירה מוחלטת וחד־ משמעית. אתאיזם. אבל הייתה גם אפשרות נוספת, קצת פחות נחרצת: "לא מאמין באלוהים, אבל לפעמים אני מאמין שבכל זאת יש". 
חיבור של שתי האפשרויות הללו מביא אותנו, בערך, לאותה תוצאה של אחד מחמישה שאיננו מאמין (או שאיננה מאמינה). אבל בחינה של כל אחת מהן לחוד מלמדת שרוב ה"לא מאמינים" מעדיפים את האפשרות הרכה על פני האפשרות הנחרצת. הם לא מאמינים, אבל רוצים לשמור איזו אופציה שאולי בכל זאת, רוצים מקום לספק. 
וכמובן, אותו תרגיל עובד גם בצד השני, בקרב המאמינים. האם ארבעה מכל חמישה באמת מאמינים? כן - אם תיתנו רק שתי אפשרויות (כן מאמין ולא מאמין). לא - אם תציעו עוד אפשרויות. במקרה כזה נמצא ששיעור המאמינים "ללא ספק" הוא קצת יותר ממחצית היהודים. על פי סקר אחד - 58%, על פי אחר - 54%, על פי עוד אחד (פיו, 2016) - 50%, שזה כמובן די דומה. ועוד מתברר: יש לא מעט יהודים שמאמינים, עם הערת שוליים. לפעמים הם מאמינים, אבל לא בהשגחה אישית. לפעמים הם מאמינים, אבל יש להם ספק. לפעמים הם רוצים להאמין, ולא תמיד מצליחים. 
וכפי שכבר הזכרנו, אין דין "חילוני" כדין "אתאיסט". אם מחצית יהודי ישראל חילונים, ורק 9% הם ממש אתאיסטים (ואם תחליטו להתעקש - אפילו 20%), ברור לגמרי שיש הרבה מאוד "חילונים" שאינם אתאיסטים. למעשה, כפי שפרופ' קמיל פוקס חישב, פחות משליש מה"חילונים לחלוטין" בקרב היהודים הם גם "אתאיסטים" (כלומר, "מאמינים שאין אלוהים") - בסך הכל 29%. מקרב מי שמגדירים את עצמם "חילונים קצת מסורתיים" - רק 5% הם אתאיסטים, וכמעט מחציתם מאמינים באלוהים "באמונה שלמה" (46%). במילים אחרות: בישראל יש לא מעט חילונים, אלא שרובם הגדול חילונים מאמינים.
סקר אמונה של המכון למדיניות העם היהודיסקר אמונה של המכון למדיניות העם היהודי

סטיית תקן
 
1. כדי להבין עד כמה האווירה הציבורית משפיעה על התודעה האישית צריך רק לראות את הנתון הזה: 88% מהיהודים באמריקה אומרים שאנטישמיות היא בעיה, ו־84% מהם חושבים שהיא מתגברת. כמה מהם נפגעו מאנטישמיות? 98% לא נפגעו פיזית בחמש השנים האחרונות, כ־80% לא שמעו אמירה אנטישמית בחמש השנים האחרונות, ובערך אותו שיעור לא מכירים מישהו שנפגע מהתנכלות אנטישמית. 
2. הפער בין שלושת המועמדים המובילים הדמוקרטים לנשיאות לבין המועמדים הבאים בתור מוסיף להיות גדול. ג'ו ביידן, אליזבת וורן וברני סנדרס הם המובילים בסקרי דעת הקהל הארציים. בסוכנויות ההימורים, וורן מובילה בבטחה, ביידן שני, סנדרס מדשדש רחוק מאוד מאחור.
3. חיסול בן לאדן הוסיף לנשיא ברק אובמה בזמנו בערך 6% בסקרים. הריגת מועמר קדאפי הוסיפה לנשיא מעט יותר מ־2%. תפיסת סדאם חוסיין העלתה את הפופולריות של אובמה בכמעט 9%. ברוב המקרים אירועים של מדיניות חוץ מעלים את הפופולריות של הנשיא רק לזמן קצר, ואחר כך באה ירידה - לתשומת לבו של הנשיא שחיסל את מנהיג דאע"ש (ולא קיבל קרדיט מספיק). 
4. כמחצית היהודים בישראל (48%) "ירגישו עצובים" ביום השנה לרצח יצחק רבין, בעוד כמה ימים.
5. ב־2017 תרזה מיי החליטה ללכת  לבחירות בבריטניה. ההחלטה התבררה כטעות, ומפלגתה איבדה את הרוב. השבוע החליט גם יורשה, בוריס ג'ונסון, ללכת לבחירות. מה מצבו בסקרים? בדיוק כמצבה של מיי ערב בחירות 2017. קצת מזכיר את מצב הפוליטיקה בישראל.    
* השבוע עשינו שימוש בסקרים ובתחשיבים של המכון למדיניות העם היהודי, דיאלוג - הארץ, גוטמן - המכון לדמוקרטיה, פיו, ריל קליר פוליטיקס, פייננשל טיימס, פרופ' ג'ון טורס.