ההסלמה אמש וירי הרקטות לדרום הארץ לא הפתיעו את מערכת הביטחון לחלוטין. נכון שעל פניו לא היו סיבות מקדימות לירי הזה - בחודשיים האחרונים באופן יחסי גבול הרצועה היה שקט וגם אתמול בהפרות הסדר השבועיות על הגדר לא היה כל שינוי מהתקופה האחרונה. ולמרות כל זאת ההסלמה בסוף השבוע האירוע הייתה באוויר כבר זמן רב וההפתעה היחסית קשורה לעיתוי הירי, אבל לא מהתרחשותו. ההערכה המוצקה שעולה בישראל כי מאחורי הירי, הכוונתו וביצועו, עומד מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה, בהא אבו אל-עטא.

גם בתוך ארגון הטרור השני בגודלו ובעוצמתו ברצועת עזה יש לו מתנגדים, זאת לעומת החמאס שבנוי בצורה היררכית ברורה ומעמדו של יחיא סינאוור אינו מוטל בספק ועל פיו יישק דבר. מבנה הנהגת הג'יהאד האסלאמי שונה לחלוטין, עם הנהגה מדינית שהמפקדה שלה בסוריה, גם למזכ"ל הארגון זיאד נחאלה, שליטה מוגבלת על המתרחש בעזה. אבל ההבדל הגדול אל מול החמאס, שלג'יהאד האסלאמי אין אחריות שלטונית. בדרך כלל בשנים האחרונות הארגון נזהר מאוד מלפעול בניגוד לאינטרסים של חמאס ושני האחרונים פועלים בדרך כלל בתיאום ונזהרים מעימותים אלימים אחד עם השני.

אבו אל-עטא שינה בשנה האחרונה את כללי המשחק. בישראל סבורים כי הוא אינו מרגיש מחויב לאף אחד ומוביל קו עצמאי לחלוטין, שבו הוא רוצה להראות לכולם שכדאי להם לספור אותו, כמוביל קו ההתנגדות האלים נגד ישראל ולא הקו המתרפס לשיטתו של חמאס המחפש את ההסדר המדיני, מתוך עמדה של חולשה.

תקיפת צה"ל ברצועת עזה

הזיקה לאיראן של ארגון הג'יהאד האסלאמי ברורה וידועה והוא נהנה מתמיכה תקציבית אף גדולה יותר מזו של חמאס. למרות זאת בישראל לא מזהים קו הפעלה ישיר בין טהרן לעזה, כמחולל טרור על פי פקודות שמעוברות מאיראן. אבל אבו אל עטא, אולי יותר ממפקדים קודמים, רואה את עצמו כחלק מהמועדון של הציר האיראני - הוא אינו זקוק לפקודות ישירות על מנת לפעול, ולכן ההערכה היום במערכת הביטחון, כי ישנה סבירות גבוהה שבמידה ויתרחש אירוע משמעותי בחזית הצפונית, גם בדרום יבוצע ירי לעבר ישראל. אין אולי הנחיות ישירות, אבל יש זיקות שהולכות ומתחזקות.

הפעם סבורים בישראל כי עוד יותר מהזיקות החיצוניות, הירי האחרון בוצע בצל המאבקים הפנימיים בתוך הרצועה. אבו אל-עטא, שלא בדיוק ספרו אותו כמנהיג או מפקד צבאי משמעותי עד לפני כמה שנים, מתחיל כנראה להאמין באמת שהוא סוג של בעל בית ברצועה, במיוחד כאשר חמאס נזהר מאוד שלא לרסן אותו, אבל סביר להניח שאם ימצא בעתיד את מותו בנסיבות צבאיות, בחמאס לא ימהרו להזיל דמעה.
 

בחזרה לישראל. גם לאחר ירי הרקטות, התגובה הצבאית עדיין הייתה מדודה ומאופקת מאוד. נכון, היו יותר תקיפות וחלק מהיעדים היו בעלי חשיבות לחמאס, אבל מדרגת התגובה אינה שנה מפעולות אחרות בעבר, גם הפעם צה"ל פעל שלא להרוג מחבלים אלא לפגוע בתשתיות.

מתחם שהותקף ע"י צה"ל ברצועה. צילום: דו"צ

 

הסיבה לכך ברורה, שכן ישראל גם עכשיו אינה מעוניינת בהסלמה ברצועת עזה, בטח שלא בימים של מתיחות גדולה מול איראן. הדילמה שנמצאת בחודשים האחרונים על השולחן בקבינט ובחדרי הדיונים בצה"ל ובשב"כ, האם לשנות את דרך הפעולה הנהוגה שנים האחרונות, שבכל מקרה את תג המחיר המוגבל והמאופק בתקיפות חיל האוויר, גובים בעיקר מחמאס, או שממקדים את פעולת צה"ל נגד הג'יהאד האסלאמי ופוגעים בארגון בצורה קשה. 
 

בחודשים האחרונים, עוד לפני הירי שבוצע לעבר אשדוד, הנושא הזה עלה לדיונים. בסופו של דבר למרות שבצה"ל הציגו עמדה שיש להחריף את התגובה נגד הג'יהאד האסלאמי באופן מבודל מחמאס, הוחלט בשלב הזה להישאר במדיניות התגובה כפי שהייתה. הסיבה לכך כאמור נובעת מחוסר הרצון להיגרר להסלמה ולעימות צבאי ברצועת עזה, שבו גם כעת ראש הממשלה בנימין נתניהו מאוד אינו מעוניין, כאשר מסביב האיומים הביטחוניים מאיראן וחיזבאללה מסומנים כמשמעותיים הרבה יותר.

לכן בשלב הזה דרך הפעולה הישראלית מאופקת מאוד, וישנו סיכוי סביר שלמרות אירועי סוף השבוע הסוער, ההסלמה הקצרה תסתיים. אבל גם אז ברור לכולם שזה עניין זמני, שבדרך ההתנהלות הזו, ישראל מסונדלת וזה רק עניין של זמן עד ההסלמה הבאה. מירי רקטות נוסף ועד לצורך מבצעי דחוף מצד ישראל לסכל פיגוע שינסו להוציא בגא"פ לשטחנו, מה שידרוש פעולה מקדימה של צה"ל שתהווה, מבחינתם את המניע להסלמה הבאה.
 

ישראל לא מעוניינת בעימות בעזה, כנראה שגם חמאס לא. אבל ללא התקדמות מדינית, או שינוי מדיניות צבאית, זה נראה כרגע הרבה יותר בידיים של אבו אל-עטא, מנהיג לא חשוב במיוחד ברצועת עזה, מאשר בידיים של מדינת ישראל. כרגע אפשרות של הסלמה נוספת במצב ולחימה בעזה נראית קרובה הרבה יותר מתרחשים ביטחוניים אחרים.