בעקבות עליית הסדרה החדשה בכאן 11, "80 וארבע", שבמסגרתה נפתח גן ילדים בתוך בית אבות כדי לעקוב אחר השפעות המפגש של הילדים הקטנים עם הזקנים, ערכנו ניסוי דומה (אגב, התוכנית מחזירה לשיח את המילה היפה, הנכונה וההולמת "זקנים", במקום כל החלופות המעליבות והמיותרות). 


 

אז אנחנו הפגשנו פוליטיקאים מכל המפלגות עם ילדים מכל הגילים. הפוליטיקאים ידברו, ישחקו ובעיקר ינסו ללמד את הילדים מניסיון חייהם. ואולי הילדים יגרמו לפוליטיקאים לראות את העולם קצת אחרת. המפגש היה מרגש וגרם לכולנו לבכות. קבלו את "120 וארבע" - הנה התקציר:

(שיחה של פוליטיקאים בינם לבין עצמם):
 
"מה אנחנו צריכים את כאב הראש הזה עם הילדים? זה בזבוז זמן. במקומו, יכולנו לבזבז את הזמן בדברים חשובים יותר, כמו לנסות לא להרכיב ממשלה". 
 
(הילדים נכנסים, נרשמת מעט מבוכה. הילדים מתקרבים לפוליטיקאים, אחד מהם ממתיק סוד עם ילד): "תראה, חמוד, קודם כל תלמד להתחנף. תראה מי האיש הכי חזק כאן, תגיד לו שהוא מלך העולם, שכולם אוהבים אותו, תנסה ללקק לו כמה שיותר". 
 
ילד: "אבל אני רוצה ללקק גלידה". 
 
פוליטיקאי: "איזה ילד חמוד. לך, לך תלקק גלידה, רק שתבין שככה לא תגיע לשום מקום"
ילד: "די, זה לא נכון!" (הילד הולך לצד לבכות). 
 
פוליטיקאי: "עכשיו תראה איזה משחק אנחנו עושים - אנחנו מנסים להקים ממשלה, תלמד". 
 
ילד: "מה הכללים של המשחק הזה?" 
 
פוליטיקאי: "אסור לוותר על שום דבר, במיוחד לא על האגו. מושכים כמה שיותר זמן, ואם אין ברירה, מתחילים מההתחלה והולכים לעוד בחירות". 
 
ילד: "אבל למי יעזרו עוד בחירות? כל ילד יודע שהכל יהיה אותו דבר". 
 
פוליטיקאי: "אל תקשקש, ככה נרוויח זמן". 
 
ילד: "אתם תרוויחו זמן, אבל כולנו נפסיד כסף". 
 
פוליטיקאי: "חחח, אתה כזה ילד. כסף לא חשוב, כל עוד זה משרת את הצרכים שלי". 
 
ילד: "גם לי יש צרכים... אני הולך לעשות קקי".  
 
פוליטיקאי למצלמה: "הבעיה של הילדים האלה שהם תמימים. זה דור העתיד זה? תראה אותם, הם כבר בני ארבע ועדיין חושבים בצורה כל כך נאיבית. אבל פתאום אנחנו מדברים איתם, זה מדהים מה שאנחנו יכולים לעשות בשבילם, עוד קצת מפגשים איתנו ואולי הם יהפכו לבני אדם".
 
(בפינה אחרת בגן, ילד מקריא לפוליטיקאי ספר) ילד: "ספיידרמן הוא גיבור־על שיכול לעשות הכל, הוא יכול לטפס על קירות, להציל אנשים, ואפילו את כל העולם!". 
 
פוליטיקאי: "אתה משעמם אותנו. מה יעזור לטפס על קירות? תן לי גיבור־על שיכול לשכנע את אביגדור ליברמן לתמוך בממשלה". 
 
ילד: "נראה לך שספיידרמן מתעסק בכאלה דברים?". 
 
(פוליטיקאי יושב עם ילד, מסביר לו) פוליטיקאי: "חמוד, בוא אני אגיד לך משהו. קודם ראיתי ששיחקת במחבואים עם החברים שלך, ואמרו לך שמישהו מתחבא מאחורי המגלשה. אל תאמין להם, הם רק מנסים לדפוק אותך, תלמד - כולם שקרנים!". 
 
ילד: "אבל למה? הם חברים שלי!". 
 
פוליטיקאי: "חברים? חחח, עזוב אותך. אין פה חברים. גם 'חברים' שלי אמרו לי שיעזרו לי להגיע ל־61 ואתה חושב שמישהו עמד במילה שלו? אף אחד". 
 
ילד: "אתה יודע שאתה כמו חיתול?" 
 
פוליטיקאי: "למה, חמוד?" 
 
ילד: "כי אתה מגעיל וצריך להחליף אותך כבר".
 
(מדריך למצלמה): "תראו איזה דבר יפה קרה, הפוליטיקאי, שסובל מבעיות של פרנויה וחוסר אמון בבני אדם, מעביר את התכונות האלה לילדים. והילדים פחות מחייכים, פחות תמימים והתחילו לשלוף ציפורניים, במקום סתם לשחק, הם נהיו חשדניים ואכזריים". 
 
פוליטיקאי: "כשאני רואה את הילדים וחושב על מה שמחכה להם בעתיד, פתאום אני מבין איזה מזל שהם פגשו אותנו בגיל כל כך מוקדם, שייצאו מהסרט המצויר שהם חיים בו". 
 
ילד: "אני מרגיש שעד עכשיו בזבזתי את הזמן על משחקים מטופשים, כשאני מבין עכשיו שכל הילדים האחרים רק רצו להכשיל אותי. אני צריך לדאוג רק לעצמי, ולהקים משחק שאני אנצח בו. ואם לא יצטרפו אליי, אז שוברים את הכלים ולא משחקים".