פה זה לא אירופה: האפשרות של ממשלת מיעוט עם הרשימה המשותפת, בתוך הממשלה או מחוצה לה, כגוש חוסם, חוזרת ועולה אצלנו וזוכה לשלל מאמרים ספוגי התלהמות והתלהבות. זו הזדמנות היסטורית, אומרים אחדים. ערביי ישראל הם אזרחי המדינה ומגיע להם להשתתף בקבלת ההחלטות, קובעים אחרים. גנץ צריך לקבל החלטה אמיצה ויצירתית. ויש כאלה שמדמיינים, כדרכם, מציאות חדשה. הם קובעים כי ערביי ישראל מורדים במנהיגיהם. הם מאסו בעניין המדיני, בדיבורים על הכיבוש ועל האחים הפלסטינים. הם רוצים להתחיל לדאוג לעצמם, הם מושיטים לנו את ידם. צריך להיות עיוור כדי לא לראות זאת. 
 

אנשי מדע המדינה מביאים לנו דוגמאות לכך שממשלת מיעוט היא פרקטיקה מקובלת במדינות הדמוקרטיות במערב, כמו אירלנד, הולנד, נורווגיה, דנמרק, בלגיה, ספרד ואיטליה ולפעמים גם צרפת ובריטניה. עם עובדות אלו לא ניתן להתווכח, אבל ההשוואה בין ישראל למדינות אלו היא כמו השוואה בין כיסא לשולחן. אין שום דמיון בין אף מדינה אירופית מאלו שנמנו כאן לבין ישראל. ממש כלום.
 

אין בישראל בעיה של גזענות כלפי האוכלוסייה הערבית משום שהיא ערבית. דווקא ממשלתו של נתניהו הקציבה את הסכום הגבוה ביותר, מיליארדים, לתוכנית חומש עבור המגזר הערבי על מנת לסגור פערים ולהביא לשילוב ערביי ישראל במשק ובחברה. רק לאחרונה הציג נגיד בנק ישראל את עיקרי התוכנית. ייקח עוד זמן עד שטירה תוכל לסגור פערים מול כפר סבא, אך טירה התקדמה גם התקדמה. אני זוכר שלפני שנים אמר לי יו"ר מועצת טירה, טארק עבד אל־חי המנוח: "עמוס, היעד שלי הוא להיות כמו כפר סבא. זה מה שרוצה כל ראש מועצה שלידו יש יישוב יהודי". ב־1991 הפך טארק לראש עיריית טירה, שכאמור החלה לשגשג, אך הדרך עוד ארוכה.

ראובן ריבלין וחברי הרשימה המשותפת. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

הבעיה היא בעיה לאומית וביטחונית. ההמחשה הטובה ביותר היא סקר עומק שביצע לא מכבר המכון הירושלמי, שהראה כי במה שנוגע לבעיה האזרחית, הרוב המכריע של ערביי ישראל מרוצה מהחיים במדינה ואפילו גאה לחיות בה. 
 

אבל במקביל, הרוב המכריע סבור שלישראל אין זכות להיות מוגדרת כמדינת הלאום של העם היהודי. אין אף מדינה אירופית מאלו שצוינו כאן שאחת המפלגות בה לא תכיר בזכות מדינת האם למדינת לאום. אין אף מדינה אירופית שנציגי המפלגות שתומכים בממשלת המיעוט יטילו ספק בזכות ההגנה העצמית שלה מול אויביה. אין אף מדינה אירופית שנתונה באופן רצוף להתקפות טרור ואחת התומכות בממשלת המיעוט תצדד בזכות מבצעי הטרור. אין אף מדינה אירופית שמקדשת את זכות השיבה של אותם פליטים המשתייכים למפלגה התומכת בממשלת המיעוט. 
 

ויש גם נושא אקטואלי שאף מדינה אירופית אפילו לא חולמת עליו: ירי רקטות על אשקלון. נניח שאישה וילדה נהרגו. צה"ל עומד להגיב בחומרה. מה תהיה עמדת הרשימה המשותפת? תצא נגד חמאס ותתמוך בפעולה? ההוזים ישיבו בחיוב. כך השיבו באוסלו ובהתנתקות.