זה תמיד הם: הדון תמיד מסתייג. הרי הוא לא תיאר לעצמו שירצחו את רבין (אף על פי שהוזהר). והוא כן חושב שצריך לקיים את פסיקות בג"ץ (ולמרות זאת מינה לתפקיד "שר משפטים" אחד שלא חושב ככה). ועכשיו הוא נגד הפרת איסור פרסום (דקה אחרי שאנשיו הפרו אותו). הוא מסודר. יש לו תמיד אליבי. זה לא אני, זה הם. זה תמיד הם. מה שנראה כמו משפחת פשע, מתנהג כמו משפחת פשע ועושה קולות של משפחת פשע, זה מאפיה.

הסתובבו שלשום במשכן הכנסת לא מעט אנשים המומים. יצא לי לשוחח עם יואב סגלוביץ זמן קצר אחרי "נאומו" של קומיסר המשפטים. האיש ראה כמה דברים בחייו. גם הוא, אגב, רדף ראש ממשלה, כלומר חקר אותו (אולמרט, שגם הגיע לכלא) והוביל את אגף החקירות של המשטרה בתקופות סוערות. דבר כזה הוא לא ראה מימיו. "הם לא רואים בעיניים", מלמל, "אלה עניינים שבנפש". אותו כנ"ל עם חברת הכנסת רויטל סויד, שמבינה דבר או שניים במשפחות פשע (הייתה עו"ד פלילית מצטיינת). הם לא תיארו לעצמם שיזכו לראות את מה שראו אתמול. ולא רק הם. 

גם בליכוד יש לא מעט אנשים שמתפחלצים אל מול הטירוף המשתולל בחופשיות בקודש הקודשים של הממלכה. הביטו על ישיבת הסיעה. חבורת פוחלצים שותקים. לא תצליחו לשכנע אותי שניר ברקת, גדעון סער, יולי אדלשטיין, אבי דיכטר, גלעד ארדן ואפילו ישראל כ"ץ לא מבינים מה קורה כאן. הם מבינים, אבל שותקים. עדר עלוב של כבשים פועות ומגלגלות עיניים, שיטען בבוא היום (המתקרב) לנסיבות מקילות. חברים, הנסיבות אינן מקילות. הנסיבות מחמירות. זה לא יעבור הלאה אם רק תורידו עוד קצת את הראש. זה יעבור רק אם תרימו את הראש.

יממה אחת לפני ש"שר המשפטים" חשף מעל דוכן הכנסת את הפרטים האסורים, החרידו צווחותיהם של הביביסטים את הארץ בגין הפגיעה האיומה בכבודו של עד המדינה. המשטרה רמסה את זכויות האדם של ניר חפץ! איזה קילומטראז' הם עשו על זה. והנה, למחרת בבוקר, כשהגיעה פקודת היום מבלפור, פוף. הדאגה לניר חפץ התפוגגה.

לוחמי זכויות האדם פשטו את הגלימות השחורות וחבשו את הכובעים הלבנים המחודדים. הם לא התעכבו לבדוק עובדות, לברר היתכנות, להגיע לחקר האמת. הם לא טרחו (גם בערוץ 12 לא) לעבור על לוח הזמנים של חקירת חפץ ולהבין שאין שום סיכוי שתרגיל החקירה (המלוכלך) ההוא היה מה ששבר אותו. הם גם לא מקשיבים למה שחפץ עצמו אומר היום: אין קשר ממשי בין התרגיל לבין ההחלטה לחתום על הסכם עד מדינה.

ועוד משהו: ככל שנוקפים הימים, כך אני מתחזק בדעתי שמדובר במהומה על לא מאומה. כל המחרישים על הזוועות המתרחשות בבתי המאסר והמעצר, כל המתעלמים מהדוחות השנתיים על הצפיפות, על הפגיעה בזכויות האדם, על מניעת השינה, על הפשפשים, על החקירות הקשות, על התרגילים המלוכלכים - כל המתעלמים האלה התעוררו עכשיו, אצל ניר חפץ.

ובכן, כל מה שצריך זה להאזין לעו"ד פיני רובין, מבכירי הפרקליטים בישראל ולשעבר חבר בצוות ההגנה של נתניהו (עד שהתברר שלא משלמים). הוא הסביר השבוע (כפי שפורסם אצל עידו באום) שכן, יש לפרקליטות ולמשטרה כל הסיבות לבצע חקירות עומק חודרניות במקרה של עד מדינה. הוא גם צריך למסור "עדות ניקיון" וצריך לפשפש בכל פינה מפינות חייו כדי להיות מוכנים לניסיונות הקעקוע של ההגנה. 

הטור המלא הבוקר ב"מעריב סופהשבוע"