כך או אחרת, נתניהו מתקרב אל סוף הקריירה הפוליטית שלו. התרחיש הטוב ביותר, שימנע התלהטות יצרים והעמקת השסע החברתי, יהיה אם המערכת הפוליטית ולא המשפטית היא זו שתראה לו את הדרך הסופית החוצה. עבור בוחריו ואוהדיו אלו לא ימים פשוטים. מי שהיה סמל עבורם במשך שנים ארוכות מורד מהבמה כנאשם בעבירות חמורות. עבור רבים מהם, עצוב ומופרך ככל שיהיה, המערכת המשפטית שיחקה לידיו של המחנה הנגדי, והיא כיום בגדר שחקן לא ניטרלי על המגרש הדמוקרטי. עבורם יהיה הרבה יותר קל לעכל אם הבית הפוליטי שלהם הוא שישלח את ביבי הביתה. 
 
מחנה השמאל־מרכז חיכה זמן רב לרגע זה, ולא בכדי. במשך שנים רבות ראש הממשלה הסית נגד מחנה זה והשתמש בכל מניפולציה אפשרית כדי לקעקע את הלגיטימציה של נציגיו. אם גוש השמאל־מרכז חושב על היום שאחרי, המשימה שלו כעת היא כפולה. ראשית, למרות הפיתוי, על נציגיו להימנע משמחה לאיד. גם כך, הטיעונים של נאמני ביבי כגון ארז תדמור, מיקי זוהר, מירי רגב ואמיר אוחנה נשמעים כיום גם בעיני ימנים רבים כבלתי משכנעים בעליל.

בהמשך לכך, חשוב שלא לגרור את הדיון המשפטי בשאלת המשך כהונתו הנוכחית של ביבי לרחוב. היועץ המשפטי מנדלבליט עמד במבחן קשה ביותר ונותר נאמן ליושרתו המקצועית. גם כעת, כשהוא דן בשאלה אם ניתן לאפשר לנתניהו לכהן כראש ממשלת מעבר תחת כתב אישום בשוחד, יש לסמוך על כליו המשפטיים ולא להוסיף שמן למדורה הבוערת ממילא, בדמות הפגנות, שרק יקשו על הלגיטימציה הציבורית של החלטתו. 
 
המשימה השנייה של השמאל והמרכז, בחשבם על היום שאחרי שלטון נתניהו, היא לפרסם תוכניות עדכניות שישיבו את האמון הציבורי הן בשלטון החוק והן בפתרונות הכלכליים והחברתיים שיש למחנה זה להציע. במילים אחרות, לעסוק יותר בתוכן ובמהות ופחות בניגוח פוליטי. בתוכניותיהם אלו, הם צריכים, בצד המשך גיבוי מלא למערכת המשפט ולמקצועיותה, לכלול גם תיקונים המכירים בכוחה הלא מידתי ובהיעדרם של מנגנוני בקרה אפקטיביים על התנהלותה.

תיקונים שבשנות שלטונו הארוכות של נתניהו לא נעשו, ובשנים שלפניו לא זכו לדיון רציני בחיוניותם. התובנה שמי שבחרו בנתניהו אינם הבעיה אלא הפתרון צריכה לחלחל גם אל המישור החברתי־כלכלי. בסופו של יום, ולא מעט בזכות שקרים שמכרו להם בדמות שמאל בולשביסטי, חלק ממצביעיו הנאמנים של ראש הממשלה חוששים אולי למצבם הכלכלי. למחנה המרכז־שמאל יש עכשיו הזדמנות להסיט את הוויכוח משאלת “כן ביבי לא ביבי” אל עבר השאלה כיצד בכוונתו לטייב את חיי האזרחים בישראל בתחומי הרפואה, התחבורה, החינוך והתעסוקה, ולהבטיח בעיקר למוחלשים שבהם אפשרות להתקדם.
 

דרכו של מחנה המרכז־שמאל בימים אלו תכתיב לא מעט את יכולתה של החברה הישראלית להירפא מהשסעים העמוקים שנוצרו בה כתוצאה מכהונתו רבת השנים של נתניהו, ולא פחות מכך, את יכולתו של מחנה זה לבסס את שלטונו שנים קדימה.