סליחה מראש על הגזענות, הניתוק וההתנשאות, אבל ״ישראל השנייה״ היא לא הבעיה. זה לא שהתופעה לא קיימת; פשוט כמו כל דבר בימים אלה, היא מועצמת ומנוצלת לטובת תעמולה. מדובר בעוד מונח שגם אם יש בבסיסו אמת כלשהי, מטרתו היא להסיט את הדיון. עם כל הכבוד לגלים שגואים ומתפוגגים ברשתות החברתיות, מה שבאמת מטריד הוא לא ישראל השנייה אלא דווקא ישראל השלישית. המדינה שבה יגורו ויחיו הילדים שלנו בעתיד.

כדאי לעצור מדי פעם ולראות למה אנחנו מכינים אותם. חלקנו מלמדים אותם שחובה ללעוג למי שאתה תופס כנחות, כי זו הדרך היחידה להרגיש טוב עם עצמך. מדהים שבישראל 2019 אנשים עדיין נוהגים כך בעודם תופסים מעצמם נאורים ומתקדמים, והם אפילו מקבלים רוח גבית מאמצעי התקשורת וזוכים לבמה.

חלקנו מלמדים את הדור הבא להישען על רגשי הקיפוח שלו, כי זה כלי נשק משובח. אנחנו ממש מעודדים אותם להתחרות עם האחרים על התואר הנשגב - מי יותר מקופח. מה פתאום להצניע את המכשולים שעומדים לפניך או חלילה להתגבר? להתקרבן זו הגבורה האמיתית. הדרך להתקדם בחיים היא להאשים מישהו זדוני ומרושע בבעיות שלי, כי תמיד יש אחראי אחר. עזבו מילים יפות כמו ״ערכים״ או ״אתיקה״ - המשמעות היא שלא משנה במי הם יבחרו כאשם בבעיותיהם, כל עוד זו תהיה גישתם, הם לא ידעו להסתדר.

אנחנו מלמדים אותם שאין מה להרגיש לא בנוח עם התנהגות קלוקלת, כל עוד מישהו עשה את זה לפניהם. לפי הרטוריקה שאימצנו - תקדים למעשה כלשהו תמיד יוצר הצדקה. נסעת במהירות מופרזת ודווקא אותך תפסו? אתה לא אשם. צריך להגיד ״כולם עושים ככה״, ״הם התחילו״ או ״אכיפה בררנית״, ומכאן - כל מה שתעשה מעתה והלאה הוא מוצדק ואין איתו שום בעיה.

אנחנו מלמדים אותם להגיד במקום לעשות. לא חשוב מה עשית, אלא על מי שילחת חץ מורעל וכמה לייקים קיבלת. אנחנו מלמדים אותם לתחמן ואז להיתמם, ושזה תמיד עדיף על לימוד החומר והעלאת טענות רציניות. זה בוודאי עדיף על האפשרות הנוראה מכולן: אם תידרדר לתחתית ותטרח לבדוק את עצמך מדי פעם, תיחשף לסיכוי שתגלה שטעית. או אז לא יהיה תיקון או כפרה, אלא סוף אפוקליפטי שבמסגרתו ייחרב העולם.

אנחנו מלמדים אותם שמי שצועק יותר חזק הוא צודק וחכם. שאין דבר כזה תרבות דיבור, אנדרסטייטמנט או חוש מידה. אנחנו מדגימים להם מדי יום שקיפוח מצדיק אלימות - בין אם אתה פלסטיני, אריתראי, אתיופי, מתנחל, או סתם מישהו מ״ישראל השנייה״. כבר תימצא ההגדרה שמאחוריה יימצא זרם קילוחין פוליטי, שיצדיק לא להישמע למערכת החוק ולהגיד ״תפרו לי תיק״.

כן, ברור שצריך מידה מסוימת של מניפולטיביות כדי להצליח בחיים, אחרי הכל - כולנו ישראלים. אבל כשזה הופך לחומר העיקרי שעליו מתבסס חינוך הדור הבא, האם אנחנו חושבים על הילדים של מחר? הם יחיו בפחד מתמיד מכך שמישהו יתקוף אותם ויגיד ש״זה בכלל השוטר שמושחת, לא אני״. אז עד לאן נזרום עם האג׳נדה הפוליטית?

מספיק להתבוסס בפלפולים על ״ישראל השנייה״, ולעצום עין כשמציעים בליכוד להעלות ב־35% את יחידת המימון למנדט. מדובר בעוד רבע מיליארד שקלים שתכף נוריד עליהם את המים בקול שאון של תעמולה מרעילה, כשמדי פעם ניקח הפסקה כדי לא להבין איך שוב הידרדרנו במבחני פיזה. עזבו את "ישראל השנייה" ואת מערכת הבחירות השלישית. הרטוריקה שאימצנו פירושה חינוך, שיקבע איך תיראה המדינה של ילדינו. ישראל השלישית.