אז מה הסיפור של אביגדור ליברמן? יותר מ־54 אלף תוצאות נותן גוגל לחיפוש "חידת ליברמן", כשמו של סרט ששודר עליו ב־yes. אבל הוא אינו חידה. הוא לא אניגמה ולא בטיח. אין מה לפצח שם. הוא כן אדם מעניין, מטאור פוליטי שעלה לארץ בגיל 20, חי בדירת חדר ביפו עם אמו ונסק לצמרת הפוליטיקה הישראלית ולמעמדו כאדם משפיע ואמיד.

כלשון מאזניים היה סביר שישתמש בכוח שניתן לו כדי להכריע. אך ליברמן אינו אדם סביר. עד לכתיבת שורות אלה הוא לא סייע בהקמת שום ממשלה. לשמאל הוא לא מתחבר בגלל הרשימה המשותפת, בממשלת ימין אינו תומך בגלל הבלוק עם החרדים, וממשלת אחדות יכולה להסתדר גם בלעדיו. הוא יושב על האמצע של הנדנדה ומסתכל למעלה ולמטה.

יש בו משהו מרתיע. הפרצוף שלו בדרך כלל כעוס. אם הייתי רואה את ליברמן ברחוב הייתי נזהר. אם הוא היה מוכר במכולת, הייתי מעדיף לקנות במקום אחר. קשה להאמין שהוא נחמד או חביב או מקסים או חמוד. את ביבי אפשר לאהוב. על איילת שקד אפשר לעוף. את בני גנץ קל להעריך. יאיר לפיד יכול לכבוש אותך. כלפי ליברמן אפשר לחוש רגשות אחרים לגמרי - אימה? אולי זו תהיה מילה מדויקת יותר.

ההורים של אשתי הגיעו מרוסיה. הרוסים מעריכים קשיחות, מעודדים חינוך סובייטי. כשהבן שלנו התחיל ללמוד, הוא כתב ביד שמאל, הם הציעו שנקשור לו את יד שמאל מאחורי הגב כדי שיתרגל לכתוב ביד ימין. המשחק האחרון של איווט היה להריץ את המועמדים עד תשע בבוקר לאסוף חתימות של חברי כנסת - ומי שיביא 61 חתימות יוכל לנסות להרכיב ממשלה בתקופת הארכה של עוד 14 יום. הוא הבטיח שהוא יחתום לשני הצדדים ואז תיקן שלא יחתום לאף אחד מהם. הוא פשוט נהנה להשתעשע על חשבונם.

אם זו הייתה תוכנית "הישרדות", ליברמן היה מבקש להיות גיא זו־ארץ. ב"מירוץ למיליון" הוא יעדיף להיות זה שכותב את המשימות. עכשיו תקפצו על רגל אחת ותצעקו "ינטי פרזי". עכשיו תעשו תחרות הורדות ידיים, אבל קודם מרחו את כפות הידיים בשמן.

איווט נהנה להסתכל על אחרים נענים מחוסר ברירה לגחמות שלו. זה כמו משחק טאקי שאף אחד מהשחקנים לא סגור על החוקים שלו, והוא עומד מהצד ומשנה אותם. "משנה צבע" לא יכול להיות קלף אחרון. קודם צריך להגיד לאיזה צבע שינית. עכשיו קח ארבעה קלפים קנס.

עד עכשיו לא הבנתי מה הוא רוצה: ממשלת ימין או ממשלת שמאל? הוא רוצה להיות שר ביטחון או שהוא רוצה להיות ראש הממשלה? מה הקטע שלו, לעזאזל?

ואולי פתרון "חידת ליברמן" הוא בעצם די פשוט: להיות באמצע המסיבה ולגרום לכולם לעבור לחגוג במסיבה אחרת. הוא לא נראה אדם שמח. אני משוכנע שהוא אוהב אוכל טוב, אבל אוכל טוב מבחינתו זה דגים מלוחים, טעמים חריפים וקינוחים מרירים. הוא לא אדם שייהנה ממנת פסטה שמחה או מצלחת של רביולי סלק עדין.

כשחיקו אותו ב"ארץ נהדרת", הציגו אותו כדמות על הספקטרום הפאשיסטי. ליברמן התעצבן וטען שהם מנוולים. זה באמת היה מעשה מוגזם, אבל אפשר להבין מאיפה הם לקחו את ההשראה לאופק הקיצוני הזה. התדמית של ליברמן היא לא חברמנית, לא כיפית. קשה לדמיין אותו מתבדח. ואם כן, זו התבדחות עם עוקץ ציני־מריר. יש לו חצי חיוך קבוע ומטריד בזווית הפה. עד לא מזמן התשובה הקבועה שלו על השאלה "מה שלומך?", הייתה "גן עדן". אם כך נראה אדם בגן עדן, דמיינו מה מתרחש בקוטב השני.

מאחורי ליברמן ניצבים שבעה חברי כנסת חדשים, שהפכו מאלמונים למרואיינים מבוקשים. לחלקם טס נוזל מסוים לכיוון הראש. דווקא חבר הכנסת יבגני סובה נראה אדם נחמד, שעדיין לא מבין לאן הוא נקלע. השבוע שמעתי את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מבקשת מגנץ ונתניהו "להפסיק לשחק גנון". "יש מדינה לנהל", היא חזרה על המנטרה. מי שנמצאת בכנסת שלוש שנים מטיפה מוסר לרמטכ"ל לשעבר ולראש ממשלה מכהן. זה כמו שטיילור ובן זיני יעבירו קורס שירה את מתי כספי. הפתרון לחידת ליברמן הוא די קל, העניין הוא שכל הזמן החידה משתנה.