1. אפשר כבר להעריך שאם תיכפה עלינו מערכת בחירות שלישית בתוך שנה, הנושא המרכזי שלה יהיה: מי סירב לממשלת אחדות לאומית ומי אחראי לכך שאנחנו שוב בתקופת בחירות. ברקע יככבו כתבי האישום נגד בנימין נתניהו, הכרסום במעמדו בתוך הליכוד, קריאת התיגר של גדעון סער נגדו והוויכוחים בתוך כחול לבן בשאלה אם לשבת או לא לשבת עם נתניהו. יש יותר מאמת אחת בעניין הזה. מצד אחד, הליכוד בחר בנתניהו, והוא ראש התנועה ומועמדה לראשות הממשלה, שיכול על פי החוק להמשיך לכהן (במישור הציבורי אולי קצת פחות), חרף האישומים החמורים והרגשת המיאוס מהתנהלותו ומתרבות ההסתה.

מצד אחר עומדים ראשי כחול לבן, שהבטיחו לבוחרים שלא לשבת תחת הנהגת נתניהו המוכתם בכתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים כאילו מאומה לא קרה, וחוששים מאוד מ"דין הבוחר" וממחיר השגיאה. דבר אחד בטוח, אם בג'מבו של כחול לבן יושבים חגורים לכיסאות מיליון נוסעים, ובקוקפיט יושבים ארבעת הראשיים, יחוו הנוסעים טלטלות, חבטות, קרבות על השליטה בהגאים ואולי גם חשש מהתרסקות.

בתוך כחול לבן רק יאיר לפיד ומשה (בוגי) יעלון מכירים מקרוב את נתניהו הפוליטיקאי הממולח, הערמומי והמניפולטור, את שיטות עבודתו, את אמינות הבטחותיו, את השפעות משפחתו ואת יכולתו להפעיל מקלות באמצעות יד שנייה ושלישית. גנץ ואשכנזי חוו זאת פחות, אם כי כרמטכ"לים הכירו זוויות מסוימות. כך או כך, כולם זוכרים את מפקדם שאול מופז, שנכנס לממשלת נתניהו עם 29 מנדטים ויצא כעבור חודשיים עם שני מנדטים, עם מחיר הבגידה בבוחר ועם חיוך ענק של נתניהו.

בחירות שלישיות יגרמו נזק עצום לחברה הישראלית, למשק, לכלכלה ולאמון הציבור במערכת הפוליטית. נתניהו יאשים את כחול לבן, את המשטרה, את הפרקליטות, את העיתונות, את ליברמן ואת גדעון סער ויקרא "מי לה' - אליי", בעוד באוויר כבר עומד ריח של אבק שריפה שמאיים עלינו בטרגדיה לאומית נוספת. מנגד יתייצבו ראשי כחול לבן ויגידו "לא מכרנו את בוחרינו בעבור מושבי עור הצבי. לא ניתן לגיטימציה לנאשם בשוחד. תנו לנו את הכוח להקים ממשלת אחדות ראויה עם אנשים ראויים ובתנאים שלנו".

והכל כמובן רק אם אביגדור ליברמן לא יחליט מחר או מחרתיים שהוא "מונע בגופו" מערכת בחירות שלישית וחובר לממשלת ימין צרה, שבה הוא מוצב כמשנה לראש הממשלה וכשר הביטחון, אנשיו משובצים ברשימה והוא הכי קרוב והכי גבוה מכולם לירושת נתניהו, עוקף את סער, בנט, כ"ץ ואחרים.

2בסוף השבוע האחרון שיתפתי בטוויטר מהגיגי לבי וממחשבותיי, שאם נגזר עלינו ביבי ראשון ברוטציה עם "הגוש" או מלחמת אחים, אני בוחר, בניגוד לדעתי, באפשרות הראשונה. כתבתי זאת, כי אני חרד מאוד שמא יקרה כאן משהו רע, ועל מנת למנוע דבר כזה אני מוכן (לא בקלות) לסטות מדעותיי ומרצוני הפוליטי. חוסנה של החברה הישראלית בעת הזאת חשוב בעיניי לא פחות מהשאלה מי יהיה ראש ממשלה ראשון, ובמיוחד אם יהיו קווי יסוד, החלטות בהסכמה וכיו"ב. לא, אינני פחדן, אינני תבוסתן ואינני מתרפס. אני סבור שאנחנו נמצאים עמוק בתוך שדה מוקשים ואנחנו צריכים לחלץ עצמנו מתוכו בריאים ושלמים כיחידים וכחברה.

ואני גם סבור שנתניהו צריך ללכת הביתה ושלא טוב שיכהן כאן ראש ממשלה שיש נגדו שלושה כתבי אישום ושמסית ומדיח. אבל לא כולם חושבים כמוני ואת אי־ההסכמות אנחנו צריכים לנהל באחריות ובזהירות וגם לזכור כל הזמן שנתניהו עשה כאן גם לא מעט דברים טובים ושלא מדובר בנסראללה...

לפעמים אנחנו מוותרים בכביש כדי להישאר בחיים. לפעמים אנחנו נסוגים טקטית משדה הקרב כדי לשוב ולנצח במערכה. כך צריך לנהוג גם כעת, בתוך הכאוס ובתוך התיקו ונוכח הייאוש הגדול וחוסר ההכרעה. ומה שחסר עכשיו זה מישהו כמו עו"ד וינרוט ז"ל, שיחד עם מנדלבליט היה יוזם בוודאי עסקת טיעון ראויה, וגואלת. את כולנו.

3. בחודש הבא יסכם הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי שנה ראשונה בתפקידו - והייתה זו שנה לא שגרתית עם שתי מערכות בחירות, עם שלושה שרי ביטחון, ללא תקציב, ללא מערכת שלטונית יציבה ועם איומים מצטברים מורכבים ונפיצים מאוד לאורך כל גבולותינו והרחק מעבר להם. וכל זאת כאשר כל אירוע טרור מוצלח (חלילה) הוא ניצוץ למלחמה שאתה יודע איך אתה נכנס אליה ואתה באי־ודאות באשר למתי ואיך אתה מסיים אותה.

שולחן המטה הכללי הוא השני בחשיבותו במדינה לאחר שולחן הממשלה, אבל יש תקופות שגם מבלי שיוגדר כך הוא הופך לשולחן החשוב ביותר. המינוי של כוכבי היה נכון וטבעי וראוי, והמחלוקת לכאורה בין שר הביטחון לרמטכ"ל הייתה מדומה ודמתה למשחק שחמט שבסופו שניהם רצו את כוכבי, אך ביקשו שהמינוי ייראה "שלהם".

כוכבי. צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP

כוכבי ממשיך לכאורה את המדיניות של קודמו איזנקוט, של מערכה חשאית וחובקת מזרח תיכון נגד איראן וגרורותיה, אך מכניס לתוכה ברק וערכים של ניצחון, תעוזה ויוזמה באופן פומבי ובדגשים של רמטכ"ל כלפי מפקדים ולוחמים. שמחתי לראות שהוא אינו משמש רק כ"מצביא" שראשו בעננים ושהוא ערך את "מסדר הרמטכ"ל" בעשרות יחידות בענייני משמעת, חזות מחנה, אפסניה, תזונה והופעת החיילים. בסופו של דבר אלו הם הדברים שמביאים את הניצחון, ולא רק הנשק והתודעה.

שאלו אותי השבוע בכתבת טלוויזיה איך הייתי מכנה את שנתו הראשונה של כוכבי בתפקידו, ואני בחרתי ב"שנת התמרון והתעוזה". "התמרון" על שום היכולת הפוליטית המושכלת לנווט את צה"ל בתוך הכאוס הפוליטי ומערכת קבלת ההחלטות בתקופה הנוכחית ואת היכולת לתמרן בין שלושה שרי ביטחון, כל אחד מהם בעל אגו, מדיניות ודגשים משלו. "התעוזה" - היות שחרף המציאות המורכבת הזאת, צה"ל תחת כוכבי ממשיך לבצע מבצעי סיכול גלויים וחשאיים לשמירה על הגבולות וכדי להרחיק ולצמצם סיכונים.

4. בראשון בבוקר, לאור עצה שקיבלתי, התייצבתי במשטרת חדרה והגשתי תלונה על איומים. "גורמים אנונימיים", או "שופרות", שאני חושב שאני יודע מי הם, מנהלים נגדי לאחרונה קמפיין הסתה ברשתות החברתיות, כאשר המטרות שלהם - מלבדי - הם גבי אשכנזי ואביחי מנדלבליט. הטיעון הראשון בקמפיין הוא: "אשכנזי סיפק לבניהו פנסיה של תת־אלוף וכעת הוא משרת אותו ואת כחול לבן". שקר! יש לי פנסיה מצה"ל בעקבות 20 שנות שירות בקבע ואינני חייב דבר לאיש. טיעון שני: "אבי בניהו נהנה מדרגת תא"ל, ייצוג שלא החזיר לצה"ל". שקר! אינני נושא דרגת ייצוג אלא דרגת כתף (קבועה), ולפני שהייתי תת־אלוף הייתי ארבע שנים אלוף משנה ועוד 12 שנה סגן אלוף. טיעון שלישי: "מנדלבליט סגר לבניהו ולאשכנזי את תיק הרפז ועוד מעט יהיו קלטות וכולם ייכנס לכלא". שקר! וינשטיין הוא שסגר את התיק כולו, שנולד בחטא ונועד לשרת צרכים פוליטיים ותו לא.

כך מופצים השקרים והציבור המוסת משתלח. וכך כתב עליי בפייסבוק אמנון פרג מפתח תקווה: "הימין עם כל הכוח חייב ללכת על הראש של הזבל הזה (אני...). אם יש חשדות, שיחקרו, ואם צריך - שיחזיר כסף עד שיתמוטט ובעזרת השם נגיע לקבורתו". בחיי... ומוסיפה רומי בן ארי: "דב נמלים שמן טפיל ומשת"פ של המושחת אשכנזי, סתום את הפה, אתה משעמם עד מוות, עבריין מפגר ומושתן". יעקב כהן שלח בפייסבוק תמונה של סוכת אבלים, והרחיק לכת גם ג'ורג' ריאל שפסק בתגובתו הפרקטית כי "הגיע הזמן שישחילו את כל אלה שמדברים גבוהה ואז לא יישאר כלום מהנהגת כחול לבן". אם אינכם מריחים את אבק השריפה שבאוויר - ממליץ שתלכו לרופא. שבת שלום.