בתנ"ך יש שתי מילים נפלאות שכמעט אינן עוד בשימוש: בן בלייעל וכסיל. הן מביעות טוב בהרבה את המהות האמיתית והשורשית של נושאי הכינוי הזה, יותר מכינויים כמו "נבלה "או "מטומטם". ברור שהשילוב של בן בלייעל וכסיל ("הנושא עיניו לקצווי תבל") הוא קטלני ומזיק. אני מרשה לעצמי להרהר בפומבי בשאלה האם כל ראשי המפלגות שלנו אינם אלא בלייעל וכסילים. והכוונה בראש ובראשונה לליברמן, נתניהו ולרביעיית הקוקפיט. כמובן שכל אחד מהם, וכל אחד מחסידיהם ופרשניהם, יחשוב שהוא החכם והצדיק ורק השני הוא בן בלייעל. שיבושם להם.

אני איבדתי את אמוני בהם. עכשיו אני מבין טוב יותר את הסיפור שלפיו "בגלל קמצא ובר קמצא" חרבה ירושלים. לא שהמדינה הולכת להיחרב עכשיו, כמו שהדמוקרטיה לא קרסה בה, אלא שהבנתי למה מכוון הסיפור. ולדעתי הוא מכוון לכך שאצלנו, בזמנים קשים, בזמני משבר, עסקו בדברים חסרי משמעות, בזוטות שבזוטות, ב"קשקושים". מי יהיה ראשון, מי יהיה שני, מתי יהיה שני, כן להאמין, לא להאמין ועוד. האחד אומר: רק אני, ואם לא אני אז כולנו נפסיד, והשני אומר: רק לא הוא, כי אם הוא אז נכשלנו. לשבריר של שנייה לא עלו השיקולים של המדינה ושל הממלכתיות אל ראש סדר העדיפויות. רק שנאה, קנאה, נרקיסיזם חולני ורשעות עם כסילות של בני בלייעל.   
 
אני מעוניין שוב להצביע על הטיה גסה שהתרחשה בעבר, עוד לפני הבחירות וממשיכה להתקיים עכשיו. כוונתי לצורה שבה מוצגים אצלנו סקרי הבחירות. עד לבחירות הלפני־אחרונות, כותרות הסקר היו כאלו: גוש הימין כך וכך, גוש המרכז־שמאל כך וכך. בבחירות האחרונות הוציאו את ליברמן מתוך גוש הימין והציבו אותו כ"גושון" עצמאי, לא פה ולא שם. כביכול לשון מאזניים. טוב ויפה. אם כך, למה לא מציגים את הרשימה המשותפת כ"גושון" עצמאי שאינו שייך לא לימין ולא למרכז־שמאל? למה היא בתוך גוש המרכז־שמאל? כאשר מצרפים אותה לגוש הזה, יוצרים במודע, אפילו במזיד, מצג שווא שגורם לעיוות המציאות ולהטיה של הציבור.
 

למען השם, מה לרשימה המשותפת ולגוש המרכז־שמאל? כל מי שקורא את מצע הרשימה הזאת מבין מיד שאין בינה ובין הרוב היהודי המכריע (למעט שמאל קיצוני, שמוכן בכלל לחיסולה של מדינה יהודית) ולא כלום. היפוכו של דבר. כל מהותו של המצע שלה הוא נגד מדינה יהודית, המצע קובע שזכות הפליטים לחזור לישראל ושכל הפליטים הנמצאים בישראל (ועזבו ב־1948 למקום מגורים אחר בתחומי מדינת ישראל) צריכים לחזור לבתיהם ולאדמותיהם; שהערבים במדינה הם מיעוט לאומי הזכאי לכל הזכויות הקיבוציות: שוויון לאומי בנוסף לשוויון אזרחי, ניהול עצמאי של מערכת החינוך, ויתרה מזאת: שינוי הספרים בכלל מערכת החינוך בישראל, כך שכל ילדי ישראל ילמדו גם על הסבל הפלסטיני; הם תובעים שיבוטלו החוקים ותוכניות הגיוס לצבא ולשירות הלאומי; שכל ההתנחלויות תפורקנה ועוד.

מבחינת ה"גושון" הזה, אין יותר מדינה יהודית, אלא רק מדינה פלסטינית בגבולות 67'. לכן השכל הישר וההגינות הפשוטה צריכים להכתיב למפרסמי הסקרים תבנית אחרת של גושים ו"גושונים", שהרי אחרת, הם מוליכים שולל את הציבור.