הנה תזכורת למי ששכח: בבחירות אפריל החמיץ הימין ניצחון בגלל כמה מאות קולות שמנעו מבנט ושקד כניסה לכנסת. יותר תקלה מאשר הפסד מהותי. פרשנים מיהרו להסביר שכנראה אין מקום ליותר ממפלגת ימין אחת מימין לליכוד. לא בטוח שזו הייתה מסקנה נכונה. בטוח שהייתה נמהרת. אי אפשר להגיע למסקנה כל כך נחרצת על סמך מערכת בחירות אחת, שכמעט הצליחה (לימין).
במערכת הבחירות של ספטמבר הימין התאחד בגלל הטראומה של אפריל. התוצאה לא הייתה מרשימה. לא מרשימה לרשימה, ועוד פחות מרשימה לגוש. במתכונת הזאת, הבלוק של נתניהו לא יכול להתקרב ל־60. כדי להתקרב צריך להמר, לרוץ בשני ראשים. מתכונת של צל"ש - אם כולם עוברים את אחוז החסימה, או טר"ש - אם כולם לא עוברים.
האם זה יכול להצליח? הסקרים מלמדים שלושה דברים: האחד, המפלגה של בנט, הימין החדש, נראית טוב. אולי זו הכהונה שלו כשר הביטחון, אולי התחושה של מצביעים דתיים שאיחוד הימין, פרץ וסמוטריץ', זה פשוט לא זה. מי יודע. מה שבטוח, לפחות כרגע, ממוצע הסקרים מתחילת נובמבר מעמיד את בנט על כחמישה מושבים בכנסת הבאה. ואם סופרים רק את מה שעבר מתחילת דצמבר, הוא עומד על שישה מושבים. ומכיוון שהפעם נתניהו לא ישתה לו את הקולות - גם ראש הממשלה בטח למד את לקח אפריל - אולי הפעם זה יצליח.
מצבו של הימין השמרני מסובך יותר. ברוב הסקרים האחרונים איחוד הימין לא עובר את אחוז החסימה. עוצמה של בן גביר לא עוברת באף סקר. השאלה היא מה קורה אם מחברים את האחוזים הנמוכים של שתי המפלגות הללו. ביקשנו מכמה סוקרים את המספרים, מה שמתחת לאחוז החסימה. את התוצאה, חיבור של שישה סקרים מהשבועיים האחרונים, אתם רואים בגרף. כל מפלגה לחוד משייטת במים רדודים. אבל אם מחברים אותן, הראש צץ מעל המים. לא גבוה, לא הרבה מעל, ובכל זאת, מעל. מה שמבטיח דבר פשוט: נתניהו שוב ילחץ לאיחוד עם בן גביר. נתניהו שוב יסכים לשלם במטבע ליכודי, אם צריך, כדי שיהיה איחוד עם בן גביר.
איחוד כזה כמובן לא מבטיח ניצחון. שימו לב לגרף הגושים, שמלמד על כמה דברים הנוגעים לגוש הימין. האחד - הוא נחלש. לא הרבה, אבל הממוצע הצפוי לגוש מאז אפריל גבוה מהממוצע הצפוי לו בסקרים מאז תחילת נובמבר (תוצאות הבחירות שוקללו לתוך הנתונים). כלומר, הימין בירידה. בשבועות האחרונים חוקרים הבודקים את המספרים המוחלטים של מצביעים הגיעו למסקנה דומה. בשנים האחרונות הימין קצת נחלש מבחירות לבחירות. על פי מה שחזוי השבוע, גוש הימין, ללא ליברמן, עומד על כ־55 מנדטים. אבל הנתון הזה כמובן לא מביא בחשבון את המנדטים שנשמטו מתחת לאחוז החסימה. חברו את איחוד הימין ואת עוצמה, והנה עוד 4 מנדטים. כלומר, 59. וזה כבר קרוב מאוד למה שצריך.
כמובן, יש גם סיכון. ייתכן מצב שבו שתי מפלגות הימין יחליקו מתחת לאחוז החסימה והימין יאבד עוד 4־5 מנדטים ויירד למשהו שהוא רק קצת מעל 50. אבל האמת היא שלנתניהו זה לא כל כך משנה. 50 או 55 לא ייתנו לו ממשלה. אכן, מוטב לו להמר.
ומצד שני, יש גם צד שני. כשהן לחוד, בהנחה ששתי המפלגות עוברות את אחוז החסימה, העבודה והמחנה הדמוקרטי מתקרבות לעשרה מושבים. אם יתאחדו - וזו כבר השערה - מספר המושבים הכולל מן הסתם יירד. יהיו מצביעי עבודה שלא נוח להם להצביע לרדיקלים של מרצ. יהיו אולי גם מצביעי מרצ שיעקמו את האף על האיחוד עם אורלי לוי־אבקסיס, לשעבר ישראל ביתנו. כך שבמקרה של השמאל הדילמה נראית כך: האם ללכת לאיחוד שמבטיח כניסה לכנסת של שתי המפלגות. או שמא להישאר בנפרד, מה שמאפשר מספר מושבים גבוה יותר - למעט האפשרות, הקיימת גם אם לא הכרחית, שאחת מהן פשוט לא תעבור את אחוז החסימה.