ימים קשים עוברים על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה הפורש שי ניצן, שני מינויים שלו, שתו את דמו במשך השנים האחרונות ותפרו לו תיקים פליליים חמורים, שהבשילו לכתב אישום נגדו. עם שני הפרקליטים הבכירים שיתפו פעולה עשרות עובדי משרד המשפטים.
 
המפכ"ל בדימוס רוני אלשיך וחוקרי יחידת העילית להב 433 הכינו בעזרת מכונת תפירה משוכללת תיק חקירה, תוך שימוש באמצעים נלוזים, שלא לומר עברייניים, כדי להפיל ראש ממשלה מכהן.
 
אל המשטרה והפרקליטים העוינים הצטרפו עשרות עיתונאים מהתקשורת השמאלנית ותקפו יומם ולילה את ראש הממשלה הנבחר בצורה בוטה, וולגרית וצינית, שגלשה לפגיעה אישית בו ובבני משפחתו (שרה ויאיר היקרים).
 

אל כל החבורה הזו, שגורמי חוץ עוינים מממנים אותה, הצטרפו מאות ולפעמים אלפי מפגינים מוסתים שהפגינו מול ביתו הפרטי, קיללו וגידפו אותו ואת בני משפחתו.
 
נתניהו חש כמו קדוש מעונה. הוא מבחינתו עובד יומם ולילה למען עם ישראל. הוא שונא לטוס, אבל טס עשרות פעמים לחו"ל כדי לפגוש את מנהיגי העולם אף על פי שהוא יודע שחלקם חלאות אדם, דיקטטורים מהזן הנחות. הוא מתגבר על הבחילה ומתחכך איתם, דואג שהתעשיות הביטחוניות בישראל ירוויחו מיליונים ממכירת ציוד מתוחכם למנוולים - והכל למען עם ישראל ומדינת ישראל.
 
הוא מקריב את מיטב זמנו הפנוי כדי להשתתף במסיבות שעורכים לו מיליארדרים, אף שהוא מתעב מסיבות. אף על פי שהוא אינו שנורר, ראש הממשלה מקבל תרומות בסדרי גודל אדירים ממיליארדרים האוהבים להתחכך בראשי מדינות - והכל כמובן לטובת עם ישראל.
 
אף שהוא שקוע עד מעל הצוואר בחקירות נגדו, הוא לא מפסיק לפעול בשיקול דעת למען העם והמדינה. אף על פי שהוא חושב שראש ממשלה מכהן לא צריך לשרת יותר משתי קדנציות, הוא החליט להקריב את עצמו ולרוץ לכהונה חמישית לראשות הממשלה, כי הוא יודע שרק הוא יכול להוביל את המדינה אל השלום והביטחון הנכספים.
 
למרות העובדה שהוא שונא את חמאס והבטיח למוטט אותו, הוא מתגבר על הבחילה ומנהל משא ומתן (עקיף בדאווין) עם ראש ארגון הטרור כדי ליצור רגיעה ב"חוטף עזה". 
 
האיש ברוך הכישרונות יודע עד כמה החינוך חשוב, והוא עושה מאמצי־על לקידום החינוך בישראל, שמפגר אחר שאר מדינות ה־OECD.
 
כשהוא מציץ מבעד לווילונות מכוניתו המשוריינת, הוא רואה תנועה זורמת בכבישים ובטוח שכולם רואים את מה שהוא רואה. הוא רק שוכח שאנשי שירות הביטחון והמשטרה מפנים את הדרכים שבהן הוא עובר, ולכן הוא מעולם לא נתקע שעה־שעתיים בפקקים.
 
נתניהו יודע שהוא, אשתו ובנו האהוב יאיר עוסקים ללא הרף בפעילות למען החברה בישראל. הוא אוהב את אשתו שרה הפסיכולוגית בשירות הציבורי, וגאה בה על שהיא עוזרת יומם ולילה לקשישים, חולים, ניצולי שואה וחיילים בודדים. מרוב תעסוקה אין לה זמן לבשל, ואז כשמזמינים לבית ראש הממשלה כמה שניצלים, כל המנוולים ממציאים סיפורי אגדה על שפים, הזמנת אוכל גורמה, שמפניות ורודות והשד יודע מה עוד, רק כדי להכפיש את ראש הממשלה הנבחר, האהוב על ידי העם ושנוא על מיעוט מבוטל הממומן על ידי קומוניסטים, אנרכיסטים, פאשיסטים, אנטישמים, שונאי העם היהודי.
 
הוא כועס על חברים בוגדניים שפתאום ללא כל סיבה הפנו לו עורף ותקעו לו סכין בגב. אביגדור ליברמן, גדעון סער, שלמה פילבר, רוני מאנה, ארי הרו, ניר חפץ ועוד אנשים שהוא טיפח, שאירח אותם בביתו, שהאכיל והשקה אותם וקידם אותם פתאום בגדו בו והתהפכו עליו כחלק מהמזימה השמאלנית להפיל ראש ממשלה מכהן לא בבחירות.
 
נתניהו יודע שהוא הצליח בכישרונו הרב, באומץ לבו, בצניעותו, ביחסו החם והאוהב לפשוטי העם ולבני המעמד הסוציו־אקונומי הנמוך לרכוש את הערכתם ואהבתם של מיליוני אזרחי ישראל. הם שרים לו "ביבי מלך ישראל", מנשקים את כפות ידיו, מוכנים לצאת לרחובות עבורו, לשרוף עיתונאים, ללכלך על פוליטיקאים ולהקריב את עצמם למענו אם רק יבקש.
 
מדי פעם הוא שואל, בעצב רב בעיניים, למה כל אלו שנגדו עושים את מה שהם עושים. שהרי הם יודעים שכל הפרסומים השליליים עליו הם עלילות שווא. יש לו נחמה שאנשים מבריקים, שנונים, בעלי מנת משכל גבוהה תומכים בו תמיכה טוטלית. הוא מתמוגג כשמירי רגב מרעיפה עליו שבחים בכל הזדמנות מול כל מצלמה ומיקרופון, והסומק עולה בלחייו. כשהוא שומע את שר המשפטים אמיר אוחנה, האיש שמינה בחופזה, תוקף את השמאל המנוול, את מערכת המשפט המושחתת שהוא ממונה עליה ואת התקשורת הצבועה - מתפשט על פניו חיוך של ילד מאושר. 
 
כשהשליחים שלו לאולפני הטלוויזיה - דוד ביטן, דודי אמסלם ומיקי זוהר, משתלחים בכל מי שנגדו באולפני "פגוש את האתונות" וה"שמאטה המרכזי", עיניו קורנות מאושר. הוא יודע שעם אנשים ישרים ומבריקים כאלו הוא ינצח גם בבחירות הקרובות. ואף גדעון סער שינסה לתקוע לו סכין בגב לא יצליח לבצע את זממו.
 
אף שבעצת חורשי טובתו הפסיק לומר את המשפט "לא יהיה כלום, כי אין כלום", הוא בטוח בצדקתו. הוא בטוח שכל המהומה שיש סביב כתבי האישום נגדו תשכך כשבית המשפט יחליט בערכאה הראשונה, או השנייה, או השלישית שהוא זך כשלג, לבן כיונה, טהור כמזון מלכות. 
 
בזמן האחרון הוא התחיל להתחזק, לצטט מהמקורות. אפילו אומרים שקנה כיפה לבנה גדולה לקראת תחילת משפטו. יודעי סוד המקורבים אליו מספרים שלאחרונה הוא החל לדבר ברצינות על הקמת בית המקדש, על פרות אדומות ועל בגדי כוהנים.
 
כדי לא לאבד את הקשר עם עמך ישראל הוא חזר לסיבוב בדוכני פלאפל ולביקור בהיאחזויות שבשטחים הכבושים. כשיהיה לו זמן, הוא הבטיח, יקפוץ לקיבוצים בחוטף עזה.
 
בין לבין הוא מבקר בסניפי הליכוד ברחבי הארץ, שם הוא שומע את הלהיט שהוא כה אוהב: "ביבי מלך ישראל, חי חי וקיים", הוא מתחבק ומתנשק עם הביביסטיות שמשאירות על לחיו כתמי אודם, שאותם הוא ממהר להסיר מחשש ששרה תכסח אותו. 
 
אנשי היחידה לאבטחת אישים הרוסים מהעומס שנפל עליהם בהגנה על ראש הממשלה, שגורמים עוינים ומוסתים עלולים לפגוע בו. אנשי היחידה עובדים מסביב לשעון, דרוכים וערניים, מתוחים ונכונים לזנק לעבר כל מי שינסה לסכן את ביטחונו של המנהיג. 
 
עשרות אנשי היחידה מאבטחים אותו בכמה מעגלים, כל מגודל שיער עם עגיל באוזן ומשקפיים עגולים הוא חשוד פוטנציאלי להזיק לראש הממשלה. כדי שלא יבזבז את כל משכורתו, כמה מיליארדרים חדשים נחלצים לעזרתו במימון. אחד מהם אפילו ערך לו מסיבת יום הולדת מפוארת בלב תל אביב, ממש במרכז האזור שבו מרוכזים שונאיו ואויביו האידיאולוגיים מהשמאל הקיצוני.
 
כבר כמה עשרות שנים הוא מקדיש את הונו, אונו, כישרונו וזמנו למען העם והמדינה - והחתרנות נגדו וחוסר הכרת הטובה מטריפים אותו. באחת מהפגנות התמיכה בו זעק מישהו "ביבי, אתה קדוש מעונה... אתה צדיק נסתר, ביבי אתה המשיח שיביא גאולה לעם ישראל". ביבי חולה על הדימויים האלו. כשהוא שומע אותם, הוא מגיב בחיוך קטן בזווית הפה ובמבט ממזרי של הכרת תודה.
 
כשיש מישהו שמעז לזרוק לו קריאה כמו, "מה עם הזקנה מהמסדרון?" או "מה עם הפקקים בכבישים?" או "מה עם קצבאות הנכים והקשישים?" - הוא מתעצבן. הוא מינה את מיטב אנשיו הכישרוניים לטפל בכל הבעיות הקטנות האלו וגם בנושאים האלו מפילים עליו את התיק.

בנימין נתניהו. צילום: הדס פרוש, פלאש 90בנימין נתניהו. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

 
אוטוטו יתקיימו בחירות בפעם השלישית תוך שנה. ישנם צעירים בני 19 שטוענים שמגיע להם רישום בספר השיאים של גינס על מספר ההצבעות הגבוה ביחס לגילם.
 
ההוצאות על הבחירות האלו היו יכולות לפתור הרבה בעיות בוערות בתחום החברתי־רפואי בישראל, אבל כשהפוליטיקאים באטרף במרוץ לכיסא מעור צבי, הם דורסים ומוחצים כל דבר שנקרה בדרכם. גם אם יצטרכו בחירות בפעם הרביעית, הם ילכו על זה בגדול. שיר בחירות שכתב תומר בן אפרים (גם הלחין וגם מבצע) מובא לכם כחומר למחשבה, ואפשר גם לזמזם:
הוא היה אחרון לדור נפילים,
ענק בחברת גמדים.
הוא משך בחוטים מאחורי הקלעים,
חבר באגודת סתרים
והמילים זולות, התמונות מפתות,
הסכר פרוץ.
הססמאות ריקות, והתרומות זורמות
עכשיו זה לחוץ
כי עוד מעט בחירות,
להיות או לא להיות.
היא הייתה כבשה בין זאבים,
אישה בנחלת הגברים.
הייתה בסוד העניינים,
ואין לה אלוהים.
כשהמילים זולות, התמונות מרגשות,
הסכר פרוץ
הססמאות קלושות, והתרומות זורמות,
עכשיו זה לחוץ
כי עוד מעט בחירות,
להיות או לא להיות.
חונטה, אחול חונטה.
היה גם גנרל רב־מעללים,
לא מזמן פשט מדים
כמו במבצעיו הנועזים,
הוא לא בוחל באמצעים.
והמילים זולות, התמונות מפתות,
הסכר פרוץ
הססמאות קליטות, והתרומות זורמות,
עכשיו שהוא בחוץ
כי עוד מעט בחירות,
להיות או לא להיות.
חונטה, אחול חונטה.