המצאת השנה 
 
בגיליון "טיים" מתחילת החודש הזה הופיעה בשער ההכרזה: 100 ההמצאות הטובות ביותר של 2019. וואו! פתחתי וקראתי מיד, הופך דף אחרי דף, ומתאכזב. הכל כבר המציאו קודם. שנת 2019 לא סיפקה המצאה חדשה חשובה באמת. 
 
סכין גילוח מחומם, תיק נשים עם תאורת לד פנימית, ג'ינס מותאם, קיאק מתקפל, סניקרס שניתן למחזר, משקפיים שמנגנים מוזיקה, ויברטור חדשני להשגת אורגזמות נשיות במטרה, כפי שכתוב: לחסל את אי־השוויון בין המינים, וקורקינט חשמלי משופר, הם המצאות שלא נראות לי חשובות מספיק. 
 

בכל זאת חזרתי לעמוד הראשון והתחלתי לקרוא, והנה, כשקראתי מעבר לכותרת, הבנתי שההמצאה הראשונה ברשימה היא המצאה ישראלית. באמת המצאה חשובה: מכשיר המוציא מים מהאוויר. מתקן שנראה כמו קולר מים משרדי, והוא הופך אוויר למים. עד 35 ליטר ליום. פועל באמצעות אנרגיית חשמל או אנרגיית שמש. 
 
הסרט האדיר “עולם המים" מתאר עולם עתידני מוצף לחלוטין בים, ולכן אין מי שתייה, ואין דבר יקר יותר מהם. עוד כמה שנים, כשלא יהיו מים, וכולנו נשתה אוויר, אנא זכרו שם ב"טיים" להזכיר שישראל הצילה את האנושות. 
מי אוהב את ישראל?
 
דונלד טראמפ אמר: “יש יהודים בארצות הברית שלא אוהבים מספיק את ישראל". מי עוד אמר זאת? ובשפה יותר בוטה מאשר טראמפ העדין? אמר זאת אז׳ן יונסקו, אחד המחזאים החשובים ביותר בתיאטרון המודרני, מי שחיבר את המחזות המהפכניים “הגברת בעלת הקרחת",  "הכיסאות" וכמובן את מחזה החובה ברפרטואר של כל תיאטרון וכל בן תרבות: “קרנפים".  
 
בספר “הווה עבר, עבר הווה", שפרסם אז'ן יונסקו, הוא כותב (הוצאת שוקן, עמ' 128, 129): “יהודים צרפתים, אינטלקטואלים מושחתים על ידי השמאלנות, טוענים במכתביהם המתפרסמים בעיתונות כי עצם הנוכחות של היהודים בארץ ישראל כמוה כתוקפנות נגד הערבים. הערבים לא יחזיקו להם טובה על כך. דומים הם לאותם יהודים שביקשו לשתף פעולה עם הנאצים וסופם שנרצחו בידיהם... היהודים אינם עם ללא דופי: יש ביניהם יהודים נתעבים המכריזים על היותם  סולידריים עם עמי ערב במאבקם ה'צודק'. כולם לא רק אנטי־ישראלים, אלא גם אנטי־יהודים". 
 
כשלורד בלפור, שר החוץ הבריטי, רצה לחתום בשם ממשלת בריטניה על ההכרזה המפורסמת, היא הייתה בדיונים. בלפור ואחרים נדהמו לגלות שיש יהודים שמתנגדים לכך. הבולט ביותר היה אפילו שר בממשלה, אדווין מונטגיו. הוא כתב מכתבים שניסו למנוע הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל, וטען: "כשליהודים יהיה בית לאומי, פלשתינה תהפוך לגטו של העולם. לבני משפחתי, למשל, שחיים בבריטניה זה דורות, אין שום סוג של קשר לאף משפחה יהודית בשום ארץ אחרת, מלבד העובדה שהם שייכים, ברמה זו או אחרת, לאותה דת". סיפרו שכאשר הצהרת בלפור הוכרזה, הוא פרץ בבכי.  היו גם יהודים גרמנים רבים ובולטים שטענו שגרמניה היא מולדתם היחידה. היו. 
 
מה בישראל? האם יש יהודים בישראל שלא אוהבים מספיק את ישראל? לפחות פעמיים בחיי השתתפתי באירועים פוליטיים בינלאומיים רשמיים שבהם הנציגים הישראלים הציגו את ישראל בצורה מקטינה יותר, ואוהדת הרבה פחות, מאשר הנציגים האחרים. 
התנועה להקשבה
 
התנועה להקשבה לזולת - תולדותיה.
 
התנועה להקשבה לזולת קמה כאשר שלושה זוגות חברים טובים ישבו ודיברו בזעזוע על העובדה שאיש כבר אינו מקשיב לרעהו אצלנו. הם היו בעלי תודעה חברתית, צעירים, והבינו שאם הם לא יעשו משהו בנדון, איש לא יעשה זאת במקומם.
 
בשלב הראשון הם רשמו עמותה בשם התנועה להקשבה לזולת (ע"ר). מהר הצטרפו עוד אנשים שרוצים שיקשיבו קצת יותר לזולת.
 
התנועה להקשבה לזולת קיימה מפגשים שבהם איש הקשיב לזולתו. בחשיפה בתוכנית טלוויזיה הם תיארו חלק מפעילויותיהם, זאת אומרת את מה שהם הספיקו לפני שהמנחה, שלא הקשיב לדבריהם עד הסוף, שיסע אותם. “אתה רואה, לזה אנחנו מתכוונים כאשר אנחנו מתריעים שלא מקשיבים כאן לזולת", הם עוד הצליחו לומר. האמירה הזו הכתה גלים, והפכה לוויראלית ברשתות החברתיות. התנועה להקשבה לזולת זכתה בעקבות כך לזרם של מצטרפים חדשים לעמותה, כחברים משלמי מס חבר. תורמים משמעותיים הודיעו שהם מוכנים לתמוך בתנועה למען הקשבה לזולת. 
 
ההתרחבות הזאת חייבה להקים מחלקת חשבונות, מחלקת ארגון, לשכת מנכ"ל, ואם יש לשכת מנכ"ל, אין מנוס מלמנות מנכ"ל.    
 
התנועה גדלה עוד ועוד. מהר מאוד, אם מישהו רצה שבתנועה להקשבה לזולת יקשיבו למה שיש לו לומר, לא היה אפשר לקבל תור להקשבה אלא בעוד עשרה חודשים ולחמש דקות.

איור: אופיר בגון
איור: אופיר בגון
הסוסיתא
 
סוסיתא או מרצדס? אוי, איזו טעות של חבר הכנסת דודי אמסלם. אני לא דורש מכל פוליטיקאי להיות רגיש למשמעויות של כל מילה, אבל בכל זאת הייתי מצפה מחבר הכנסת אמסלם להבין שכאשר מדברים על איכות לא משתמשים כדוגמה במרצדס. מרצדס היא מכונית גרמנית. אפשר היה לומר: ההבדל הוא כמו בין רולס רויס לסוסיתא, ההבדל הוא כמו בין פרארי לסוסיתא. לא מרצדס. 
 
האמת, ברגע הראשון ששמעתי זאת ברדיו הייתה איזו הפרעה, ולכן חשבתי שאמסלם אמר: ההבדל בין נתניהו לסער הוא כמו ההבדל בין האוורסט לסוסיתא. היה זה רגע קט שבו דווקא הערכתי את יכולות הניסוח של אמסלם, אם כי תהיתי מדוע הוא בחר דווקא בהר סוסיתא. היה אפשר להשתמש בדוגמה יותר עוקצנית. נניח: ההבדל הוא כמו בין האוורסט להר נפוליאון. 
 
באינסטגרם ראיתי שגדעון סער דווקא נהנה מהאמירה של אמסלם, ופרסם מודעה ישנה למכונית הישראלית המושמצת הזו, שנסעתי בה הרבה. אני מאחל נסיעה טובה לשני הפוליטיקאים הלאומיים, אבל, בבקשה, בלי מרצדס. 
פינת השלולית
 
אבא קרפד ואמא צפרדע אמרו לצפרדעון: “אנחנו יודעים שאתה נפגש כבר כמה זמן עם הנסיכה, הגיע הזמן שנכיר את ההורים". 
“אבל...", גמגם צפרדעון בקרקור מחאה.
“שום אבל. תגיד לה שאנחנו מזמינים אותם אלינו. רק בחייאת, תודיע לנו כמה ימים מראש מתי הם מגיעים, כדי שנוכל לנקות טיפה את הבוץ בשלולית".