אפשר להבין את בן אסייג, שבעצם זורק כפפה לגופים הממשלתיים. בשבוע שבו הנגיד מוכן להגדיל את יעד הגירעון כדי לממן את תוכנית ההשקעה במטרו של תל אביב, שוכחים משום מה את המוסדיים. החשב הכללי מוזמן להכין תוכנית השקעה הכוללת רשת ביטחון שהמוסדיים ישמחו לקפוץ עליה.
הדבר הנכון ביותר מבחינה ציבורית הוא לבטל את הקמת "ועדת מראית העין" - ולאפשר לנגיד לבחור את המפקח כראות עיניו, ללא כל ההצגות המיותרות.
המסקנה היא שלא תמיד השמות הנוצצים יודעים לספק את הסחורה. בדרך כלל, הנתונים המעשיים והעובדות בשטח הם שקובעים, ולא הססמאות על "תחרות". טוב שבירושלים יושבים שופטים המבינים את זה.