אלא שהסיפור קצת יותר מורכב. ישראל נמצאת זה זמן רב במרכז התודעה של הקהילה הבינלאומית ומוצגת כמדינה כובשת המסרבת לנהל מו"מ לסיום הכיבוש וממשיכה לרמוס ולדרוס מיליוני פלסטינים נטולי זכויות אזרח בסיסיות. הצגה זו של המציאות חוטאת לאמת. ישראל אכן שולטת במיליוני פלסטינים כבר 50 שנה. אין ספק שהפלסטינים אינם מקבלים את ההזדמנות לקיים חיים על בסיס שוויון אזרחי והכרה לאומית בשטחים שבהם הם רוב האוכלוסייה, כמדינה עצמאית וריבונית. אין ספק כי השלטון הישראלי בשטחים, כמו הסגר בפועל שאנו מטילים על בסיס הטרור הרצחני בעזה, אינם מקובלים על מרבית מדינות העולם. אך הואיל והייתי ראש הממשלה הישראלי האחרון שניהל ברצינות מו"מ עם הפלסטינים, והייתי על סף סיכום חיובי שהיה מחולל מפנה היסטורי בחיינו ובחיי שכנינו - אני יכול לקבוע בוודאות כי האשמה בסיכול הסכם השלום אז הייתה לגמרי של הפלסטינים. אף שאבו מאזן מעולם לא שלל במפורש את ההצעות מרחיקות הלכת שהצגתי לפניו, הוא לא השיב בחיוב. הזדמנות היסטורית, נדירה - הוחמצה.